הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
עט:מסכת קידושין79b
מי מוציא מיד מי - הכותב נכסיו לאחרים ולא שייר כלום דקי"ל (ב"ב דף קמו:) בשכיב מרע שאין מתנתו מתנה אם עמד דגלי דעתיה מדלא שייר מידי דמצוה מחמת מיתה היה ואם בריא היה מתנתו מתנה ועכשיו הוא אומר שכיב מרע הייתי והן אומרים בריא היה מי מוציא נכסים מיד מי: הוא מוציא מידם - אם עמדו והחזיקו בנכסים ואין צריך להביא ראיה שהיה שכ"מ ואפילו הוא בריא עכשיו בשעת חזרה לא אמרינן מדהשתא בריא מעיקרא בשעת מתנה נמי בריא: רבי נתן אומר אם בריא הוא - עכשיו בשעת חזרה עליו להביא ראיה ואי לא מייתי מחזקינן ליה כי השתא והיינו כרב: רבי נתן אומר אם בריא הוא - עכשיו בשעת חזרה עליו להביא ראיה ואי לא מייתי מחזקינן ליה כי השתא והיינו כרב: ושמואל דאמר כרבי יעקב - דלא אזיל בתר השתא אלא אמרינן שמא בשעת מתנה שכיב מרע היה: התם כו' - וכיון דספיקא הוא אמרינן העמד ממון על חזקה שהיה מוחזק בה קודם מתנה זו שהיה ספק: מי איכא למימר העמד הגוף על חזקתו - ותהוי נערה יומא דמשלם שית אין בה לא חזקת נערות ולא חזקת בגרות שהיום היא עומדת להשתנות: מי מפקא נפשה מחזקה - כלומר כי מספקינן לה בנערה מי מפקינן לה מחזקת הרבה נערות ביום משלם שית: במכחשתו - והא דקתני הרי היא בוגרת לפנינו במכחשתו לאביה לומר כבר בגרתי מאתמול: כולי עלמא כיילי לה - קפידא הוא דקפיד עליה ואמר לכל תלמידים נמדדה חכמה בקב קטן שיראים לסמוך על חכמתם ולהתיר ספק אשת איש: והאי מדרבנן כיילי ליה - חכמה בקבא רבה שפכו לו חכמה יתירה וסומך על בינתו להתיר ספק ולומר מדהשתא בוגרת בצפרא נמי בוגרת: אמאי קפיד - הא רב במכחשתו קאמר והאי דעבד עובדא כוותיה במכחשתו עבד אלא ודאי באין מכחשתו פליגי והאי בשאין מכחשתו עבד עובדא: מתני' אינו צריך להביא ראיה לא על האשה - שהיא מיוחסת שכבר בדקוה כשנשאה: ולא על הבנים - כדמוקי בגמרא בקטנים וכרוכים אחריה דבחזקת אמן הן ואין צריכים לייחס ע"י עדים: מביא ראיה על הבנים - שהיא מיוחסת ואינו מביא ראיה על הבנים שהרי כרוכין אחריה: ואין צריך להביא ראיה על האשה - שהיתה מיוחסת לפי שכבר בדקו אחריה כשנשאה כאן: מביא ראיה על האשה - שהיו בני אותה אשה: מתה ואלו בניה - שאין כאן שום הוכחה מביא ראיה על האשה שהיא מיוחסת ועל הבנים שמאותה אשה היו: גמ' וכולן - דקתני מתניתין א"צ להביא ראיה על הבנים: בכרוכין אחריה - נדבקין אצלה: ת"ר נשאתי אשה במדינת הים מביא ראיה על האשה וא"צ להביא ראיה על הבנים. ומסיים ואזיל באלו בנים אמרו בקטנים ולא בגדולים דאם הביא ראיה על הגדולים שאין כרוכין אחר האם אין מביא ראיה על הקטנים: באשה אחת - שאמר אשה אחת נשאתי אבל אמר שתי נשים היו ומתה האחת ואלו בניה של זו מביא ראיה עליה שהיא מיוחסת ועל הבנים שהם בניה על הגדולים ועל הקטנים ואפילו כרוכין אחריה דשמא בניה של חברתה היו וגדלתן:
מוציא מיד מי? הוא מוציא מידם בלא ראיה, והן אין מוציאים מידו בלא ראיה, דברי רבי יעקב. רבי נתן אומר: אם בריא הוא – עליו להביא ראיה שהיה שכיב מרע, ואם שכיב מרע הוא – עליהם להביא ראיה שבריא היה. נימא רב דאמר כרבי נתן ושמואל דאמר כרבי יעקב? אמר לך רב: אנא דאמרי אפילו כרבי יעקב. עד כאן לא קאמר רבי יעקב התם דאיכא למימר העמד ממון על חזקתו, אבל הכא מי נימא העמד גוף על חזקתו?! ושמואל אמר: אנא דאמרי אפילו לרבי נתן. עד כאן לא קאמר רבי נתן התם דכולי עלמא בחזקת בריאים קיימי, מאן דקא מפיק נפשיה מחזקה – (הוי) עליה לאיתויי ראיה, אבל הכא מי קא מפקא נפשה מחזקה דקמיה? נימא כהני תנאי: קידשה אביה בדרך וקידשה עצמה בעיר והרי היא בוגרת, תנא חדא: הרי היא בוגרת לפנינו, ותניא אידך: חיישינן לקידושי שניהם. מאי לאו: חד כרב וחד כשמואל? לא, אידי ואידי כשמואל – כאן במכחשתו, כאן בשאין מכחשתו. ונימא מדמתניתא לא פליגי, אמוראי נמי לא פליגי! ותסברא? הא רב יוסף בריה דרב מנשיא מדוויל עבד עובדא כוותיה דרב, ואיקפיד שמואל ואמר: כולי עלמא כיילי ליה בקבא זוטא והאי מדרבנן כיילי ליה בקבא רבה? ואי סלקא דעתך לא פליגי, אמאי קא מקפיד? דילמא כי עבד עובדא, במכחשתו. אמר ליה מר זוטרא לרב אשי, הכי אמר אמימר: הילכתא כוותיה דשמואל. ורב אשי אמר: הילכתא כוותיה דרב. והילכתא כוותיה דרב. מתני׳ מי שיצא הוא ואשתו למדינת הים, ובא הוא ואשתו ובניו ואמר: ״אשה שיצאת עמי למדינת הים – הרי היא זו, ואלו בניה״ – אין צריך להביא ראיה לא על האשה, ולא על הבנים. ״מתה ואלו בניה״ – מביא ראיה על הבנים, ואינו מביא ראיה על האשה. ״אשה נשאתי במדינת הים – הרי היא זו, ואלו בניה״ – מביא ראיה על האשה ואין צריך להביא ראיה על הבנים. ״מתה ואלו בניה״ – צריך להביא ראיה על האשה ועל הבנים. גמ׳ אמר רבה בר רב הונא: וכולן בכרוכים אחריה. תנו רבנן: ״אשה נשאתי במדינת הים״ – מביא ראיה על האשה, ואין צריך להביא ראיה על הבנים. ומביא ראיה על הגדולים, ואין צריך להביא ראיה על הקטנים. במה דברים אמורים: באשה אחת, אבל בשתי נשים – מביא ראיה על האשה ועל הבנים, על הגדולים ועל הקטנים. אמר ריש לקיש:
קידושין עט: