הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
עז:מסכת קידושין77b
נזיר שהיה שותה וכו' - וכל הני חייב במלקות קא מיירי: לא צריכא - שבא ביאה אחת על אלמנת ראובן שהיתה וכו': איסור מוסיף אית ליה - שהוא חל על איסור כשהאיסור השני מוסיף עליה לאוסרה במה שהיתה מותרת לו מחמת איסור ראשון אית ליה שהוא חל אע"פ שהיתה אסורה לו מחמת איסור ראשון להתחייב שתים הילכך בזמן שהן כסדר יש בכולן איסור מוסיף כדמפרש ואזיל אלמנה לא היתה אסורה לכהן הדיוט: נתגרשה מגו דאיתוסף עלה - מחמת שם גרושה איסור אצל הדיוט שהיתה מותרת לו: איתוסף בה איסור גרושה אצל כ"ג - ואע"פ שאסורה לו כבר ומיחייב שתים: למיכל בתרומה - אם בת כהן היא: מגו דאיתוסף בה איסורא - משום חללה למיכל בתרומה כדילפינן מלא יחלל דנתחללה מקדושתה: איתוסף בה איסור לגבי כ"ג - ללקות אף משום חללה: מאי איסור מוסיף אית בה - במה נאסרה משום זה שלא נאסרה קודם לכן: הואיל ושם זנות פוסל אפי' בישראל - כגון אם זינתה תחתיו נאסרת על בעלה הכא נמי אע"ג דהאי זנות לאו תחת בעלה הוא מיהו שם זנות אשכחן ביה מוסיף בעלמא: כל שהוא ביקח - והוא אשה בבתוליה יקח וסמיך ליה אלמנה וגרושה וחללה זונה לא יקח כל שאתה קורא בה כשהיא בתולה יקח דראויה לכ"ג ישנו בבל יקח אם היתה אלמנה: פרט לכ"ג וכו' - שאינו לוקה עליה משום איסור כהונה אלא משום איסור אחותו: פטור - מכרת דלא אתי איסור יום כפורים ומיחל אאיסור נבילה דקדים אם נתנבלה מערב יום כפורים הרי קדם איסור נבלה ואם נתנבלה ביום כפורים אפי' הכי אסורה היתה עליו מבערב משום אבר מן החי: איסור חמור על איסור קל - יום כפורים שהוא בכרת על איסור נבילה שהוא בלאו: אבל איסור קל כו' - כגון אלמנה לכהן גדול על איסור אחותו שהיא בכרת: ואיכא דאמרי הא מני - דאיצטריך ליה למילף דלא ליחול איסור אלמנה לכ"ג על איסור אחותו: רבנן היא - דאמרי איסור חל על איסור הילכך איצטריך להו למילף דה"מ איסור חמור על איסור קל אבל קל על חמור לא חייל: איסור כהונה שאני - שריבה בהן הכתוב מצות יתירות הילכך אפילו קל על חמור דעלמא ליחול קא משמע לן: זונה משוי לה - פשיטא ליה דזונה משוי לה דהא נבעלה בעילת פסול ואסורה לכהן משום זונה אלא הא מיבעיא לי חללה מי משוי לה ללקות כהן עליה משום חללה או לא: לכ"ג מיבעיא - מהדיוטותו נאסרה עליו: כשם שחלוקה גרושה מזונה וחללה - האמורות אצל כהן הדיוט שייחד לה לאו לעצמה ואשה גרושה מאישה לא יקחו (ויקרא כ״א:ז׳) ללמדך שאם זונה וחללה וגרושה היא לוקה עליה אף משום גרושה כך חלוקה בכ"ג אע"פ שנאמרו (לו) בו בלאו אחד: פשיטא מיגרע גרע - בתמיה וכי מפני שנעשה כ"ג נתמעטה קדושתו הלא מהדיוטותו נחלקה עליו לשני לאוין: איתוסף בה איסור גרושה אצל כ"ג - ואע"פ שאסורה לו כבר ומיחייב שתים: הואיל ושם זנות פוסל אפי' בישראל - כגון אם זינתה תחתיו נאסרת על בעלה הכא נמי אע"ג דהאי זנות לאו תחת בעלה הוא מיהו שם זנות אשכחן ביה מוסיף בעלמא: כך חלוקה אלמנה מגרושה כו' - שאם היתה אלמנה וגרושה וחללה זונה חייב על כל אחת ואחת והאי דנקט תנא לפלוגי אלמנה לחודה ולא איצטריך לפלוגי חללה מזונה משום דחללה דמוחלקת מזונה מכהן הדיוט קים לן דגלי בגרושה וה"ה בחללה אבל אלמנה דאיתוספא בכ"ג ולא מצינו בה שנתחלקה איצטריך ליה למילף: חללה למה נאמרה - הרי אסורה לכהן הדיוט לומר לך אין חללה אלא מאיסור כהונה מקרא יתירה דרשי' דהאי דהדר כתבה להכי כתבה לומר שתלמד מסדר האמור חללה אחר אלמנה וגרושה שאין איסורן נוהג אלא בכהנים ולא כתבה אחר זונה שמצינו שם זנות פוסל בישראל לומר לך שאין נקראת חללה אלא מביאת פסול כהונה לבדה ולא מביאת איסור הנוהג אף בישראל: ונאמר להלן - בכהן הדיוט: מה כאן - בכ"ג זרעו חולין דכתיב לא יחלל: הילכך - הואיל ואין חללה אלא מאיסור כהונה: כהן - הדיוט או כ"ג שבא על אחותו פנויה:
גופין מוחלקים, הרי שמות מוחלקים! אלא שבא על אלמנה אחת שלש ביאות. היכי דמי? אי דלא אתרו ביה – פשיטא דאינו חייב אלא אחת. אלא דאתרו ביה אכל חדא וחדא – אמאי אינו חייב אלא אחת? והתנן: נזיר שהיה שותה יין כל היום כולו – אינו חייב אלא אחת. אמרו לו: ״אל תשתה״ ״אל תשתה״ והוא שותה – חייב על כל אחת ואחת! לא צריכא, שבא על אלמנת ראובן שהיתה אלמנת שמעון שהיתה אלמנת לוי. מהו דתימא הרי שמות מוחלקים – קא משמע לן גופים מוחלקים בעינן, וליכא. ״אלמנה וגרושה וחללה זנה״. האי תנא מאי קסבר? אי קסבר איסור חל על איסור – איפכא נמי! ואי קסבר אין איסור חל על איסור – אפילו כסדר הזה נמי לא! אמר רבא: האי תנא איסור חל על איסור לית ליה, איסור מוסיף אית ליה. אלמנה אסורה לכהן גדול ושריא לכהן הדיוט. הויא לה גרושה, מיגו דאיתוסף לה איסורא לגבי כהן הדיוט – איתוסף לה איסורא לגבי כהן גדול, ועדיין שריא למיכל בתרומה. הויא לה חללה, מיגו דאיתוסף איסורא למיכל בתרומה – איתוסף איסורא לגבי כהן גדול. אלא זונה – מאי איסור מוסיף אית בה? אמר רב חנא בר רב קטינא: הואיל ושם זנות פוסל בישראל. תני תנא קמיה דרב ששת: כל שהוא ב״יקח״, הרי הוא ב״לא יקח״. כל שאינו ב״יקח״ אינו ב״לא יקח״ – פרט לכהן גדול שבא על אחותו אלמנה. אמר ליה: דאמר לך, מני – רבי שמעון היא, דאמר: אין איסור חל על איסור. דתניא: רבי שמעון אומר: האוכל נבילה ביום הכפורים – פטור. דאי רבנן, הא אמרי: איסור חל על איסור. אפילו תימא רבנן, כי אמרי רבנן איסור חל על איסור – הני מילי איסור חמור על איסור קל, אבל איסור קל על איסור חמור – לא חייל. איכא דאמרי: הא מני – רבנן היא, דאמרי: איסור חל על איסור, וכי אמרי רבנן איסור חל על איסור, הני מילי איסור חמור על איסור קל, אבל איסור קל על איסור חמור – לא חייל. דאי רבי שמעון, השתא איסור חמור על איסור קל לא חייל, איסור קל על איסור חמור מיבעיא? מהו דתימא: איסור כהונה שאני, קא משמע לן. אמר ליה רב פפא לאביי: ישראל הבא על אחותו – זונה משוי לה. חללה, משוי לה או לא משוי לה? מי אמרינן קל וחומר: מחייבי לאוין הויא חללה, מחייבי כריתות לא כל שכן? או דילמא אין חללה אלא מאיסור כהונה? אמר ליה: אין (איסור) חללה אלא מאיסור כהונה בלבד. אמר רבא: מנא הא מילתא דאמור רבנן ״אין חללה אלא מאיסור כהונה״? דתניא: לא יאמר גרושה בכהן גדול ותיתי בקל וחומר מכהן הדיוט, ואנא אמינא: השתא לכהן הדיוט אסורה, לכהן גדול מיבעיא? למה נאמרה: כשם שחלוקה גרושה מזונה וחללה בכהן הדיוט, כך חלוקה בכהן גדול. פשיטא, מיגרע גרעה? אלא: כשם שחלוקה גרושה מזונה וחללה בכהן הדיוט – כך אלמנה חלוקה מגרושה וחללה זונה בכהן גדול. חללה למה נאמרה? אין חללה אלא מאיסור כהונה. זונה למה נאמרה? נאמר כאן ״זונה״, ונאמר להלן ״זונה״, מה כאן זרעו חולין, אף להלן זרעו חולין. אמר רב אשי: הילכך, כהן הבא על אחותו
קידושין עז: