קידושין דף עו.

הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות

עו.מסכת קידושין76a
ופוטרין את הנשואות - מן החליצה ולרבי עקיבא בני חייבי לאוין ממזרים הם: החוצה - החיצונה שלא נכנסה עדיין לרשות הבעל לנשואין: ומשני יש ממזר מחייבי כריתות קא משמע לן - ולאפוקי ממאן דאמר (יבמות דף מט.) אין ממזר אלא מחייבי מיתות בית דין: ויש אומרים - היינו רבי אליעזר: לפי שאין בקיאין - אסרום ולקמן מפרש לענין יוחסין מאי בקיאין איכא הלכך לרבי אליעזר כותי לא ישא כותית שמא אחד מן הבקיאין שלא אירע פסול בנישואי אבותיו והשני משאינן בקיאין ואירע ספק אשת איש בקידושי אבותיו שנתקדשה לאחר ואמרו אינן קדושין ונשאת לאחר: מצת כותי מותרת - לאכלה בפסח ואין בה משום חששא דחימוץ: ואדם יוצא בה - בלילי י"ט הראשון שהמצה חובה ויוצא בה דלא הוי כקמחין ובציקות של עובדי כוכבים שלא חמצו דקי"ל (פסחים דף מ.) אדם ממלא כריסו מהם ובלבד שיאכל כזית מצה אחרת באחרונה משום דבמצת מצוה בעינן שימור לשם מצוה אבל מצת כותי א"צ לאכול מצה אחרת באחרונה דבקיאי במצות שימור: ואלא הכא - גבי יוחסין מאי אין בקיאין שייך למימר: מאי קמ"ל - האי ממזר מאחותו דקא פריש ממאי הוה ולא תנא ממזר סתמא: ומשני יש ממזר מחייבי כריתות קא משמע לן - ולאפוקי ממאן דאמר (יבמות דף מט.) אין ממזר אלא מחייבי מיתות בית דין: וניתני חדא - ממזר מאחותו נתערב בהן: עבד ושפחה נתערבו בהן - עבד נשא מבנותיהם ושפחה נשאת לאחד מהם ואין אותה משפחה ידועה: ופרכינן איסורא משום שפחה - דע"כ עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל הוולד כשר אלא שפחה וולדה עבד: ניתני - שפחה לחודה: מתני' אשה כהנת - דווקא נקט כדקתני סיפא לויה וישראלית מוסיפין עליהן עוד אחת: ארבע אמהות שהן שמנה - בודקין בדורותיה ארבע אמהות שתים מצד האב ושתים מצד האם שהם שמנה כל אחת מהם אמה ואם אמה: בודקין - שלא היו ממזרות או אחת מן הפסולות לקהל: ואם אבי אמה - של אשה זו שהוא נושא: ואמה - של אם אבי אמה: ואם אביה - של זו שהוא נושא: ואמה - של אם אביה: ואם אבי אביה - של זו שהוא נושא ואמה: לויה וישראלית - לכהן בא לכונסה מוסיפין עליהן עוד אחת. אם אחת בכל זוג וזוג כגון אמה ואם אמה ואמה וכן כולם: בודקין - שלא היו ממזרות או אחת מן הפסולות לקהל: אין בודקין מן המזבח ולמעלה - התחיל לבדוק באמהות ומצא שאבי אביה שימש על המזבח בידוע שמיוחס הוא: ולא מן הדוכן ולמעלה - אם הועד עליו שעמד אצל הלוים בדוכן לשורר שיר: ולא מן הסנהדרין ולמעלה - אם נמנה בסנהדרין א"צ לבדוק אותו וכן שוטרי הרבים וגבאי צדקה משיאין בנותיהם לכהן ואין צריכין לבדוק וטעמא דכולהו מפרש בגמרא: אף מי שהיה חתום בערכי הישנה של ציפורי - עיר סמוכה לציפורי ששמה ישנה כדאמרינן בעירובין (דף נט.) כעיר חדשה שביהודה דהיינו עיר ששמה חדשה כדכתיב (יהושע טו) צנן וחדשה: בערכי - שהיה כתוב בסדרי הדיינין שהיו רגילים לייחס את הראויים לדון שהיו מיוחסין וכותבין על הסדר פלוני ופלוני מיוחסין הן שאין רגילין בני המקום למנות דיין שאינו מיוחס: באיסטרטיא של מלך - בגמרא מפרש לה: גמ' מאי שנא בנשים דבדקינן - כדקתני ד' אמהות ולא קתני ארבע אבות שיהו בודקין אביה ואבי אביה שלא היו ממזרים: בעריות הוא דמנצו - אין זו מגנה את זו בפסול ייחוס אלא בזנות: ואם איתא דאיכא בהו מילתא - לפסול יוחסין לית ליה קלא: איהי נמי - הכהנת אמאי לא הצריכוה לבדוק ביחוס בעלה ד' אמהות דילמא איכא מילתא בנשי משפחתו ביוחסין: לא הוזהרו כשרות - כהנות לינשא לפסולין כגון חללי גירי וחרורי וכיון דלא הקפידה תורה עליהם ליוחסין רבנן נמי לא עבוד בהו מעלה לאצרוכינהו בדיקה ואפילו מחמת ממזרות ושתוקות אלא כי איתחזיק איסורא ביה אבל לחששא ולמיבדק לא אצרכינהו: שהם שתים עשרה - על כל זוג מוסיף לבדוק עוד אם למעלה: שש עשרה - על כל זוג של משנתינו מוסיף אמה של עליונה ואם אמה:
ופוטריםאת הנשואות. מאי דרשי? ״לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר״ – הך דיתבה חוצה, היא לא תהיה לאיש זר, אבל הך דלא יתבה חוצה – תהיה לאיש זר. ורבי עקיבא לטעמיה דאמר: יש ממזר מחייבי לאוין. ויש אומרים: לפי שאין בקיאין בדקדוקי מצות. מאן יש אומרים? אמר רב אידי בר אבין: רבי אליעזר היא. דתניא: מצת כותי מותרת ואדם יוצא בה ידי חובתו בפסח, ורבי אליעזר אוסר, לפי שאין בקיאים בדקדוקי מצות. רבן שמעון בן גמליאל אומר: כל מצוה שהחזיקו בה כותים – הרבה מדקדקים בה, יותר מישראל. ואלא הכי, מאי אין בקיאין? לפי שאין בקיאין בתורת קידושין וגירושין. אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: ממזר מאחותו וממזר מאשת אח נתערבו בהן. מאי קא משמע לן, יש ממזר מחייבי כריתות? ניתני חדא! מעשה שהיה כך היה. ורבא אמר: עבד ושפחה נתערבו בהן. איסורא משום מאי, משום שפחה? ניתני חדא! מעשה שהיה כך היה. מתני׳ הנושא אשה כהנת – צריך לבדוק אחריה ארבע אמהות שהן שמנה: אמה, ואם אמה, ואם אבי אמה, ואמה, ואם אביה ואמה, ואם אבי אביה ואמה. לויה וישראלית מוסיפין עליהן עוד אחת. אין בודקין לא מן המזבח ולמעלה, ולא מן הדוכן ולמעלה, ולא מן הסנהדרין ולמעלה. וכל שהוחזקו אבותיו משוטרי הרבים וגבאי צדקה – משיאין לכהונה ואין צריך לבדוק אחריהן. רבי יוסי אומר: אף מי שהיה חתום עד בערכי הישנה של ציפורי. רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר: אף מי שהיה מוכתב באסטרטיא של מלך. גמ׳ מאי שנא בנשי בדקינן ומאי שנא בגברי דלא בדקינן? נשי דכי מינצו בהדי הדדי – בעריות הוא דמינצו, ואם איתא דאיכא מילתא – לא אית ליה קלא, גברי דכי מינצו בהדי הדדי – ביוחסין הוא דמינצי, אם איתא דאיכא מילתא – אית ליה קלא. ואיהי נמי תבדוק ביה בדידיה? מסייע ליה לרב, דאמר רב יהודה אמר רב: לא הוזהרו כשרות לינשא לפסולים. רב אדא בר אהבה תני: ארבע אמהות שהם שתים עשרה. במתניתא תנא: ארבע אמהות שהם שש עשרה. בשלמא לרב אדא בר אהבה –
קידושין עו.