הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
עב:מסכת קידושין72b
היום יושב בחיקו של אברהם - י"א מת היום ואם כן אין זה רב אדא שבגמרא ונראה דהא יושב בחיקו של אברהם אבינו שנכנס לברית מילה וזה רב אדא בר אהבה שהאריך ימים הרבה משמת רבי עד דורות אחרונים בימי רב נחמן בר יצחק כדאמרינן בבבא בתרא (דף כב.): צוה ה' ליעקב סביביו צריו - צרים שהיו סובבים אותם בארצם דהיינו עמון ומואב שהצירו להם יותר מן הכל כדאמרינן בחלק (סנהדרין דף צו:) עמון ומואב שכיני בישי דירושלים היו אותם צוה שיהיו סובבים אותם אף בגלותם כגון הומניא דכולה דעמונאי היא כדאמרי' לעיל הושיבם סנחריב בבבל והיו מצירים לישראל שבפום נהרא: חד אמר לטובה - היה מייליל הנביא עליו: וחד אמר לרעה - שהיה רע בעיניו שמת מיתה יפה: חד אמר לטובה - היה מייליל הנביא עליו: וחד אמר לרעה - שהיה רע בעיניו שמת מיתה יפה: דאיסתנדריא דמישן - שלטון של מישן: מי שעשה הטובה הזאת - שהציל את הגולה מלהיות עבדים לעבדות: איני יודע שאחוריהם אל ההיכל - שהיה במערב העזרה מה תלמוד לומר אחוריהם וגו' אחוריהם ממש כשהוא מפורע שהיו מתכוונין להראות אחוריהם לגנאי: מי שעשה הטובה הזאת - שהציל את הגולה מלהיות עבדים לעבדות: תסתיים דשמואל הוא דאמר לרעה - דשמואל לית ליה הא דאמר דעבדים נשתלחו למישן מדקאמר לא חשו לה משום עבדות: לעולם אימא לך שמואל הוא דאמר לטובה - דאית ליה הא דנשתלחו עבדים למישן והאי דקאמר לא חשו לה משום עבדות שמואל לטעמיה דאמר עבד שאין לו לרבו רשות עליו אין קרוי עבד והני נמי מאחר שגזלום מהם ונתייאשו מהם זהו הפקר כדאמרינן בגיטין (דף לט:) נתייאשתי מפלוני עבדי ומשום לשון הפקר נקט לה דכיון דאתייאש ליה מיניה פקע ליה רשותיה: ואינו צריך גט שיחרור - להיות מותר בישראל: זו דברי רבי מאיר - מתני' דקתני דעלו פסולין לארץ ישראל ומשמע דאין כל הארצות בחזקת מיוחסות חוץ מבבל בלבד כדאמר בריש פירקא (לעיל קידושין דף סט:) דמסייע ליה לרבי אלעזר דקאמר ייחס עזרא את בבל: ממחוזייתא - ואין מחוזא בתוך גבול בבל האמורים לענין יוחסין: זו דברי רבי מאיר - מתני' דקתני דעלו פסולין לארץ ישראל ומשמע דאין כל הארצות בחזקת מיוחסות חוץ מבבל בלבד כדאמר בריש פירקא (לעיל קידושין דף סט:) דמסייע ליה לרבי אלעזר דקאמר ייחס עזרא את בבל: והא בי רב כהנא לא מתנו לה הכי - משמיה דשמואל אלא כדאמר לעיל כל הארצות בחזקת פסולות ואמר רב יהודה אמר שמואל כל הארצות עיסה: דרב זביד מנהרדעא - לאו היינו רב זביד סתמא: וישב ממזר באשדוד - יבדלו הממזרים מהם וישבו בפני עצמם: ייתבון בית ישראל לרוחצן - תרגום של וישב: דהוו דמיין בה לנוכראין - תרגומו של ממזר והכי קאמר וישב העם שהיה מנוכר מגבול ארצו ונטרד כממזר באשדוד גם הוא מגבול ארץ ישראל ויהושע חלקה להם אע"פ שלא נכבשה בימיו כדכתיב (יהושע י״ג:א׳) אתה זקנת באת בימים והארץ נשארה הרבה מאד לרשתה וקא חשיב ואזיל חמשת סרני פלשתים העזתי והאשדודי וגו': צוורני צוורני - חבורות חבורות ל"א קולרין קולרין והוא לשון מעשה בקולר של בני אדם דסוף יבמות (דף קכב.): גר נושא ממזרת - דקסבר קהל גרים לא איקרי קהל והולד ממזר דכתיב לו הלך אחר פסולו: לא ישא ממזרת - קסבר דקהל גרים איקרי קהל: ומותרים בכהנת - ואע"פ שהכהנים אסורים בגיורת ומשוחררת וחללה דקסבר לא הוזהרו כהנות כשירות להנשא לפסולין לאותן שהפסול אינו מוזהר עליהן כגון אלו: חמשה קהלי כתיבי - גבי אזהרת פסולי יוחסין לא יבא ממזר בקהל ה' (דברים כ״ג:ד׳) לא יבא לו בקהל (שם) לא יבא עמוני ומואבי בקהל (שם) לא יבא להם בקהל (שם) דור שלישי יבא להם בקהל דמצרי ואדומי (שם) וקהל דגבי פצוע דכא (שם) לא חשיב דלאו מן פסולי יוחסין קא משתעי:
יושב בחיקו של אברהם. היום נולד רב יהודה בבבל. דאמר מר: כשמת רבי עקיבא נולד רבי. כשמת רבי נולד רב יהודה. כשמת רב יהודה נולד רבא. כשמת רבא נולד רב אשי. ללמדך שאין צדיק נפטר מן העולם עד שנברא צדיק כמותו, שנאמר: ״וזרח השמש ובא השמש״. עד שלא כבתה שמשו של עלי זרחה שמשו של שמואל הרמתי, שנאמר: ״ונר אלהים טרם יכבה ושמואל שוכב וגו׳״. ״צוה ה׳ ליעקב סביביו צריו״. רב יהודה אמר: כגון הומניא לפום נהרא. ״ויהי כהנבאי ופלטיהו בן בניה מת ואפל על פני ואזעק קול גדול ואמר אהה אדני ה׳״, רב ושמואל: חד אמר: לטובה, וחד אמר: לרעה. מאן דאמר לטובה – כי הא דאיסתנדרא דמישן חתניה דנבוכדנצר הוה, שלח ליה: מכולי האי שבייה דאייתית לך – לא שדרת לן דקאי לקמן? בעי לשדורי ליה מישראל. אמר ליה פלטיהו בן בניהו: אנן דחשבינן ניקו מקמך הכא, ועבדין ניזלו להתם. ואמר נביא: מי שעשה טובה בישראל, ימות בחצי ימיו? מאן דאמר לרעה, דכתיב: ״ותבא אתי אל שער בית ה׳ הקדמוני הפונה קדימה והנה בפתח השער עשרים וחמשה איש ואראה בתוכם את יאזניה בן עזר ואת פלטיהו בן בניהו שרי העם״, וכתיב: ״ויבא אתי אל חצר בית ה׳ הפנימית והנה פתח היכל ה׳ בין האולם ובין המזבח כעשרים וחמשה איש אחריהם אל היכל ה׳ ופניהם קדמה״. ממשמע שנאמר: ״ופניהם קדמה״ איני יודע שאחוריהם כלפי מערב? מה תלמוד לומר ״[אחריהם] אל היכל ה׳״ – מלמד שהיו מפריעין עצמם ומתריזין עצמם כלפי מעלה. וקאמר נביא: מי שעשה הרעה הזאת בישראל ימות על מיטתו?! תסתיים דשמואל דאמר לרעה, דאמר רבי חייא בר אבין אמר שמואל: מושכני – הרי היא כגולה ליוחסים. מישון – לא חשו לה לא משום עבדות ולא משום ממזרות, אלא כהנים שהיו בה לא הקפידו על הגרושות. לעולם אימא לך שמואל אמר לטובה, ושמואל לטעמיה דאמר: המפקיר עבדו – יצא לחירות ואינו צריך גט שחרור, שנאמר: ״כל עבד איש מקנת כסף״, עבד איש ולא עבד אשה? אלא: עבד שיש לו רשות לרבו עליו – קרוי עבד, עבד שאין לרבו רשות עליו – אין קרוי עבד. אמר רב יהודה אמר שמואל: זו דברי רבי מאיר, אבל חכמים אומרים: כל ארצות בחזקת כשרות הם עומדות. אמימר שרא ליה לרב הונא בר נתן למינסב איתתא מחוזייתא. אמר ליה רב אשי: מאי דעתיך – דאמר רב יהודה אמר שמואל: זו דברי רבי מאיר, אבל חכמים אומרים: כל ארצות בחזקת כשרות הן עומדות? והא בי רב כהנא לא מתנו הכי, ובי רב פפא לא מתנו הכי, ובי רב זביד לא מתנו הכי! אפילו הכי לא קיבלה מיניה, משום דשמיע ליה מרב זביד דנהרדעא. תנו רבנן: ממזירי ונתיני טהורים לעתיד לבא, דברי רבי יוסי. רבי מאיר אומר: אין טהורים. אמר לו רבי יוסי: והלא כבר נאמר: ״וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם״! אמר לו רבי מאיר: כשהוא אומר: ״מכל טמאותיכם ומכל גלוליכם״ – ולא מן הממזרות. אמר לו רבי יוסי: כשהוא אומר: ״אטהר אתכם״ – הוי אומר אף מן הממזרות. בשלמא לרבי מאיר, היינו דכתיב: ״וישב ממזר באשדוד״. אלא לרבי יוסי, מאי ״וישב ממזר באשדוד״? כדמתרגם רב יוסף: יתבון בית ישראל לרוחצן בארעהון דהוו (דמו) [דמיין] בה לנוכראין. אמר רב יהודה, אמר שמואל: הלכה כרבי יוסי. אמר רב יוסף: אי לאו דאמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי יוסי, הוה אתי אליהו מפיק מינן צוורני צוורני קולרין. תנו רבנן: גר נושא ממזרת, דברי רבי יוסי. רבי יהודה אומר: גר לא ישא ממזרת. אחד גר אחד עבד משוחרר וחלל מותרים בכהנת. מאי טעמא דרבי יוסי? חמשה קהלי כתיבי.
קידושין עב: