הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
עד:מסכת קידושין74b
ודלא כר"ש - דאמר לקמן בפירקין (קידושין דף עח.) גיורת פחותה מבת ג' כשירה לכהונה וה"ק כל האסורין לבא בקהל כהונה ומאי ניהו דמרבי האי כללא יתר על הראשונים שאסורין בקהל ישראל גיורת שפחותה מבת שלש שנים וכ"ש יתירה על בת שלש שנים מותרין הנך אסורין גיורות וממזרים ונתיני ושתוקי לבא זה בזה: ונוקמה בבת שלש - ולא בפחות ונימא דפחותה מותרת לכהן ובה לא איירי: א"כ - דכר"ש מיתוקמא דפחותה מותרת לכהונה והוא לא התיר לבא בממזרת אלא האסורין לבא בכהונה הוי משמע האי דפחותה אית ליה דאסורה לממזר: מצידה תברה - תשובתו מוכנת לצידו: אסורין לבא זה בזה - בתמיה היא בממזר וממזר בה והרי גיורת וכו' דכיון דקהל גרים לאו קהל הוא לא שנא פחותה ל"ש יתירה ועל כרחיך תנא דידן מדשרי יתירה על בת שלש לממזר ש"מ אית ליה קהל גרים לא איקרי קהל: והרי גר כו' - כיון דאית ליה קהל גרים לא איקרי קהל: אלא אמר רב נתן - לא תימא כל האסורין דתקשי לך אלמנה לכ"ג ותיקשי לך גר מדוקיא אלא ה"ק ת"ק כל שבתו אסורה לכהונה ומאי ניהו דמוסיף האי כללא על האסורין לישראל גר שנשא גיורת וכר' אליעזר בן יעקב דאמר במתני' (לקמן קידושין דף עז.) גר שנשא גיורת בתו פסולה לכהונה מותרים לבא זה בזה והיינו גר מותר בממזרת וממזר בו דאילו בגר שנשא ישראלית לא מצית לאוקמה דמאן שמעת ליה דאמר כהן אסור לישא בתו ר' יהודה דאמר במתני' (שם) בת גר זכר כבת חלל זכר ומדסיפא ר' יהודה דקתני ר' יהודה אוסר רישא לאו ר' יהודה להכי מוקמי לה כר"א בן יעקב ושמעיה ר' יהודה לת"ק דאית ליה קהל גרים לא איקרי קהל ופליג עליה: וכללא הוא - בתמיה דכל האסורין לכהן מותרין לממזר: כר' דוסתאי בר' יהודה - ס"ל לתנא דידן דאמר (שם) בנות ישראל מקוה טהרה לחללים: ותו הא המותר - לישא כהן בתו אסור לבא באסורין: והרי גר שנשא בת ישראל כו' - ומותר לבא בממזרים דהא אמר קהל גרים לאו קהל הוא: ממזר מאשת איש - מיתות: ממזר מאחותו - כריתות: איכא בינייהו - לאו בגר איפליגו אלא דקסבר יש ממזר מחייבי כריתות וה"ק כל הנולדים מאיסורי ערוה ממזרים הם ומותרים לבא זה בזה הני חייבי כריתות בבני חייבי מיתות כגון א"א דכולן ממזרים הם ור' יהודה אוסר לבא חייבי כריתות בבני חייבי מיתות דקסבר אין ממזר אלא מחייבי מיתות וטעמא מפורש ביבמות (דף מט.): תנינא - פלוגתא אחריתי במתני' בתנאי אחריני ולמה ליה לרבי למיתני לתרתי בבי ניתני התם לגבי ר' יהושע וכן היה ר' יהודה אומר כדבריו: שהוא בלא יבא - אע"פ שאינו אלא בלאו הולד ממזר: כל שחייבין - על אותה ביאה כרת בידי שמים: כל שחייבין עליו מיתת ב"ד - אבל חייבי כריתות לא וטעמא דכולהו מפרש ביבמות (שם): זה בזה - הם בממזרים וממזרים בהם: אי הכי אמאי ר' יהודה אוסר - הני ודאי לא איקרי קהל דהא לא חזו לבא בקהל: ה"ק - כלומר וכולה חד תנא הוא: בן ט' שנים ויום אחד - שהוא גר עמוני וכו' דבכי האי זימנא חזי לביאה: פסלוה - לכהנת מן התרומה ומן הכהונה ולויה וישראלית מלינשא עוד לכהן: כל שזרעו פסול - מן הכהונה פוסל את אשתו מן הכהונה ולקמן מפרש מאי בינייהו:
קאמר: כל האסורים לבא בקהל כהונה, מאי נינהו – גיורת פחותה מבת שלש שנים ויום אחד, ודלא כרבי שמעון בן יוחי – מותרין לבוא זה בזה. ונוקמה בבת שלש שנים ויום אחד, ואפילו לרבי שמעון בן יוחי! אם כן, מצידה תברה. אלא טעמא דבת שלש שנים ויום אחד, הא פחותה מבת שלש שנים ויום אחד, דמותרת לבא בקהל כהונה, אסורה לבוא זה בזה? הרי פחותה מבת שלש שנים ויום אחד לרבי שמעון בן יוחי, דמותרת לבא בקהל כהונה ומותרת לבא זה בזה! וכללא הוא דכל האסורים לבא בקהל כהונה מותרין לבא זה בזה? והרי אלמנה וגרושה וחללה וזונה דאסורים לבא בקהל כהונה, ואסורים לבא זה בזה! ותו: הא מותר אסור? והרי גר שמותר בכהנת ומותר בממזרת! אלא אמר רב נתן בר הושעיא: הכי קאמר: כל שכהן אסור לישא את בתו, ומאי ניהו – גר שנשא גיורת. וכרבי אליעזר בן יעקב – מותרין לבא זה בזה. וכללא הוא דכל שכהן אסור לישא את בתו מותרים לבא זה בזה? הרי חלל שנשא בת ישראל, דכהן אסור לישא בתו, ואסורין נמי לבא זה בזה! לא קשיא, כרבי דוסתאי בן יהודה. והרי חלל שנשא חללה וכהן אסור לישא בתו, ואסור נמי לבא זה בזה! ותו: הא מותר אסור? והרי גר שנשא בת ישראל, וכהן מותר לישא בתו, ומותרין לבא זה בזה! אלא אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: הכא ממזר מאחותו וממזר מאשת איש איכא בינייהו. תנא קמא סבר: אפילו ממזר מאחותו נמי הוי ממזר. ורבי יהודה סבר: מאשת איש הוי ממזר, מאחותו – לא הוי ממזר. מאי קא משמע לן? תנינא: איזהו ממזר – כל שהוא ב״לא יבא״, דברי רבי עקיבא. שמעון התימני אומר: כל שחייבין עליו כרת בידי שמים, והלכה כדבריו. רבי יהושע אומר: כל שחייבין עליו מיתת בית דין. אלא אמר רבא: גר עמוני ומואבי איכא בינייהו, והכי קאמר: כל האסורים לבא בקהל, ומאי ניהו: גר עמוני ומואבי – מותרין לבא זה בזה. אי הכי מאי רבי יהודה אוסר? הכי קאמר: אף על פי שרבי יהודה אוסר גר בממזרת, הני מילי גר דראוי לבא בקהל, אבל גר עמוני ומואבי דאין ראויין לבא בקהל – לא. תנו רבנן: בן תשע שנים ויום אחד גר עמוני ומואבי, מצרי ואדומי, כותי ונתין, חלל וממזר שבאו על הכהנת ועל הלויה ועל בת ישראל – [פסלוה]. רבי יוסי אומר: כל שזרעו פסול – פוסל, וכל שאין זרעו פסול – אינו פוסל. רבן שמעון בן גמליאל אומר:
קידושין עד: