הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
סב:מסכת קידושין62b
צריך שלשה - ישראלים שנזקקין לו להטבילו ולהודיעו מקצת מצות קלות וחמורות כדאמר ביבמות (דף מז.): משפט כתיב ביה - משפט אחד יהיה לכם כגר כאזרח: מי יימר דמזדקקו ליה - הלכך לאו בידו הוא: הכי נמי דהוו קידושין - הואיל ובידו לשחררה ולקדשה: ה"ג מעיקרא בהמה והשתא דעת אחרת - הלכך אין מחוסר מעשה גדול מזה: ה"ג הנותן פרוטה לאשתו ואמר הרי את מקודשת לי לאחר שאגרשיך אינה מקודשת. אם גירשה הכי נמי דהוו קידושין לרבי יוחנן: בידו לקדשה - בתמיה וכי בידו לקדשה אם יגרשנה שמא לא תתרצה בקידושיו: תפשוט דבעי רבי אושעיא - מהא דאמרן דמשום דאין בידו לקדשה משיגרשנה לא הוו קידושין ולא מידי תפשוט דבעי ר' אושעיא נמי דלא הוו קידושין דהשתא חלין לכשיגרשנה: דלמא כי היכי דתפסי כו' - כלומר להכי מספקא ליה לרבי אושעיא בהא משום דאיכא למימר דלמא סבירא לן מגו דאי בעי לקדושי השתא מקדשי תפסי בה קידושין לאחר זמן מהשתא אבל המקדש את אשתו לא חזיא השתא למתפס קדושי שהרי מקודשת ועומדת: תניא כוותיה דרבי יוחנן - דכל שבידו לאו כמחוסר מעשה דמי: אבל אם אמר לכשיתלשו תרומה ונתלשו דבריו קיימין - הואיל ובידו לתלוש ולהפריש: יתר על כן - אפילו מה שאין בידו דקסבר אדם מקדיש ומקנה דשלב"ל: לכשיביאו שליש - שעדיין לא הביאו שליש ואין בידו לתלוש ולהפריש דתבואה שלא הביאה שליש לאו תבואה היא כדגמר בר"ה (דף יג.) מועשת את התבואה לשלש אל תקרי לשלש אלא לשליש: אלא בשחת - שאע"פ שלא נתבשלו הגרעינין שליש או אפי' עדיין לא לבלבו החיטים שחת מיהא הוי וראוי לקצור ולהאכיל לבהמה דמידי דמינכר וחשוב הוא: אבל באגם - שאינה אלא צמחים רכים ולקמן מפרש מאי לשון אגם: לא - דכיון דלא חשיב לא חייל עליה שם תרומה למפרע: דבוצלנא - שהוא מבצל ועולה מן הארץ ויש בו כדי לכוף וחבירו בעירובין (דף כט:) דלא איבצול זירתא שלא גדל זרת: כמאן אזלא - אדרבי חנינא קאי כמאן פריש רבי חנינא אמתני' דאם אשתו מעוברת דבריו קיימין אלמא דבר שלא בא כלל לעולם הוא דאין מקנה אבל בא מקצתו מקנה: כמאן אי כרבה - סבירא ליה דאוקמא לרבי אליעזר בן יעקב בשחת הכא מעוברת נמי בשהוכר עוברה וכדרבי אליעזר בן יעקב ואי כרב יוסף סבירא ליה דאפילו באגם אמרה רבי אליעזר הכא אפילו לא הוכר אמר רבי חנינא מקודשת לדברי ר' אליעזר בן יעקב וכדרבי אליעזר בן יעקב קי"ל דמשנתו קב ונקי: דבי כיבשא - שדה של בית הבעל שדייה במי גשמים: אבל בשחת דבי שקיא - של שדה בית השלחין שצריכה להשקות לא אמר דעבידא דפסידה כי לא משקה לה כדמיבעי לה הלכך כמי שלא באה לעולם כלל הוא: אפילו שחת דבי שקיא - הואיל והגיע לכלל שחת: ודברי הכל - בין לרבה בין לרב יוסף הוכר עוברה בעינן דומיא דשחת דהא נמי כשחת דבי כיבשא הוא שגמרו בידי שמים: שלא בא לעולם - ביאה גמורה כי הכא דלא הביא שליש:
צריך שלשה. מאי טעמא: ״משפט״ כתיב ביה כדין, מי יימר דמזדקקו ליה הני תלתא. מתקיף לה רבי אבא בר ממל: אלא מעתה, הנותן פרוטה לשפחתו, ואמר: ״הרי את מקודשת לי לאחר שאשחרריך״ – הכי נמי דהוו קידושין? הכי השתא?! התם – מעיקרא בהמה, השתא – דעת אחרת. ואלא הא דאמר רבי אושעיא: הנותן פרוטה לאשתו ואמר לה: ״הרי את מקודשת לי לאחר שאגרשיך״ – אינה מקודשת, הכי נמי לרבי יוחנן דהוו קידושין? נהי דבידו לגרשה, בידו לקדשה? תפשוט דבעי רב אושעיא: הנותן שתי פרוטות לאשה, באחת אמר לה: ״התקדשי לי היום״, ובאחת אמר לה: ״התקדשי לי לאחר שאגרשיך״, תפשוט מינה דלא הוו קידושין! דלמא כי היכי דתפסי קידושין השתא – תפסי נמי לאחר כן. תניא כותיה דרבי יוחנן: אין תורמין מן התלוש על המחובר, ואם תרם – אין תרומתו תרומה. כיצד? אמר: ״פירות ערוגה זו תלושין יהיו תרומה על פירות ערוגה זו מחוברת״, ״פירות ערוגה זו מחוברת יהיו תרומה על פירות ערוגה זו תלושין״ – לא אמר כלום. אבל אמר ״לכשיתלשו״ ונתלשו – דבריו קיימין. יתר על כן אמר רבי אליעזר בן יעקב: אפילו אמר ״פירות ערוגה זו תלושין יהיו תרומה על פירות ערוגה זו מחוברת״, ״פירות ערוגה זו מחוברת יהיו תרומה על פירות ערוגה זו תלושין לכשיביאו שליש ויתלשו״, והביאו שליש ונתלשו – דבריו קיימין. אמר רבה: לא אמר רבי אליעזר בן יעקב אלא בשחת, אבל באגם – לא. רב יוסף אמר: אפילו באגם. מאי משמע דהאי אגם לישנא דבוצלנא הוא? אמר רבי אלעזר: דאמר קרא: ״הלכף כאגמן ראשו״. כמאן אזלא הא דתניא: האומר לחברו ״אם ילדה אשתך נקבה, מקודשת לי״ – לא אמר כלום. ואמר רבי חנינא: לא שנו אלא שאין אשתו מעוברת, אבל אשתו מעוברת – דבריו קיימין. כמאן? אי כרבה כשהוכר עוברה, אי כרב יוסף – אף על פי שלא הוכר עוברה. ואיכא דאמרי: אמר רבה: לא אמר רבי אליעזר בן יעקב אלא בשחת דבי כיבשא, אבל בשחת דבי שקיא – לא. רב יוסף אמר: אפילו בשחת דבי שקיא. כמאן אזלא הא דתניא: האומר לחבירו: ״אם ילדה אשתך נקבה מקודשת לי״ – לא אמר כלום. ואמר רבי חנינא: לא שנו אלא שאין אשתו מעוברת, אבל אשתו מעוברת – דבריו קיימים. כמאן – כשהוכר עוברה, ודברי הכל. אמר אביי: רבי אליעזר בן יעקב, ורבי, ורבי מאיר כולהו סבירא להו – אדם מקנה דבר שלא בא לעולם. רבי אליעזר בן יעקב – הא דאמרן. רבי – דתניא:
קידושין סב: