הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
ז:מסכת תענית7b
אי הוו סנו הוו חכימי. פ' אם היו שונאים היופי הוו תלמידי חכמים ביותר: בראתים לא נאמר אלא בראתיו. פי' דמשמע דמהדר אגשם ואם כן משום דגדול יום הגשמים כיום שנברא בו שמים וארץ משתבח ביה הקב"ה אי הוה כתיב בראתים הוה משמע דאהדר אשמים וארץ: פנים נזעמים לשון סתר. פירוש בשביל לשון שקר שאומר לשון הרע הרוח צפון תבטל הגשם והיינו פנים נזעמים: מותר לקרותו רשע. אף על גב דאמרי' בקדושין (דף כח.) הקורא לחבירו רשע יורד עמו לחייו לזה מותר דודאי נכשל בעבירה ועומד במורדו דהכרת פניו ענתה בו: בהורין לשון בהרות טרוק"ש בלע"ז:
אי הוו סנו – אותם נאים שהם חכמים: טפי הוו גמירי – שאי אפשר לנאה להשפיל דעתו ובא לידי שכחה: בהיסח הדעת – שאם לא ישמרם יפה יהו נשפכין או נופל לתוכן דבר מאוס ונפסלים מלשתות בדבר קל יותר משמן ודבש שמתוך שהן עבים צפה הפסולת למעלה ואפשר אדם נוטל העליון וזורקו לחוץ והתחתון בר ונקי מה שאין כן במשקה צלול שאינו עב קליי"ר בלע"ז: בהיסח הדעת – אם אינו מחזירם תמיד: שנאמר הרעיפו שמים ממעל ושחקים יזלו צדק תפתח ארץ ויפרו ישע וצדקה תצמיח יחד אני ה' בראתיו בראתים לא נאמר – דמשמע אשחקים יזלו קאי אלא אני ה' בראתיו לטל ומטר שמע מינה שמשתבח ומתפאר הקב"ה במטר השמים: ישועה פרה ורבה בו – מליצי זכות נכנסין לפניו ביום הגשמים שנזכר לישועה מתוך שעת רצון הוא לישנא דקרא ויפרו ישע ואימתי בזמן שהשחקים יזלו צדק: רצית ה' ארצך – במים: נשאת עון עמך – מיד: ה"ג א"ל מר זעירי מדיהבת לרבינא כו' – זעירי סתם היה מן הראשונים ורבינא סוף הוראה לא ראו זה את זה: ואתה תשמע השמים וגו' – ואומר ונתת מטר על ארצם בתפלה דשלמה: ציה גם חום יגזלו מימי שלג – כשציה גם חום גוזלין מימות השלג שאינן יורדין מטר כמשפטם בידוע ששאול חטאו: ולא יהיה מטר – וסמיך ליה ואבדתם: ציה – דריש לשון צווי דברים שצויתי אתכם בימות החמה תרומות ומעשרות גזלו מימי שלג את המטר: רוח צפון תחולל גשם ופנים נזעמים לשון שקר – תחולל תבטל כמו לא יחל דברו (במדבר ל׳:ג׳) כדאמרי' ביבמות (דף עב.) דרוח צפון ברור הוא ומביא אורה לעולם מה שגשמים נעצרין ופנים נזעמין שמראה הקב"ה שאינו מביא מטר לעולם מפני לשון שקר רכילות ופשט המקרא כשם שרוח צפון תחולל גשם כך פנים נזעמים מפני לשון שקר: וימנעו רביבים – משום דמאנת הכלם שהיה בך עזות: היה – משמע כבר נכשל: העז איש – שיש בו עזות פנים אמור לו רשע בפניו ואין בו משום מלקות כדאמרי' במסכת קדושין (דף כח.) ומשום דבר זה בלבד מותר לקרותו רשע: מותר לשנאותו – אע"ג דכתיב ואהבת לרעך כמוך: ועז פניו ישונא – ועז כתיב חסר ו' מי שהוא עז פנים ישנא בשו"א: ימך – כמי שאין בו כח להוריד טל ומטר: ועתה לא ראו אור – מפני שלא ראו אור של תורה: אפילו כשהשמים בהורין – כמו בהרת מנומר בעבים ורוצה להוריד גשמים רוח עברה ותטהרם מפזרת העבים: המלאך אף ברי שמו יפיץ ענן אורו גשם שלו: ויצו – הקדוש ברוך הוא: עליה – על הגשם שתרד: במפגיע – כשיתפלל עליה כמו ואל תפגע בי: קהה הברזל – כמו הקהה את שיניו ושיני בנים תקהינה (ירמיהו ל״א:כ״ט): והוא לא פנים קלקל – שקלקלו הדור: וכ"ש אם הוכשרו מעשיהן – קודם לכן והכי משמע ויתרון הכשיר ויתרון שהכשיר לחכמה אם הכשירו מעשיהן מתחילה שיבואו הגשמים יותר מבחיילים יגבר שהן מגבירין חיילים ועומדין בתפלה בזמן שקלקלו:
הוו סנו — טפי הוו גמירי. דבר אחר: מה שלשה משקין הללו אין נפסלין אלא בהיסח הדעת — אף דברי תורה אין משתכחין אלא בהיסח הדעת. אמר רבי חמא ברבי חנינא: גדול יום הגשמים כיום שנבראו שמים וארץ, שנאמר: ״הרעיפו שמים ממעל ושחקים יזלו צדק תפתח ארץ ויפרו ישע וצדקה תצמיח יחד אני ה׳ בראתיו״. ״בראתים״ לא נאמר, אלא ״בראתיו״. אמר רב אושעיא: גדול יום הגשמים, שאפילו ישועה פרה ורבה בו, שנאמר: ״תפתח ארץ ויפרו ישע״. אמר רבי תנחום בר חנילאי: אין הגשמים יורדים אלא אם כן נמחלו עונותיהן של ישראל, שנאמר: ״רצית ה׳ ארצך שבת שבית יעקב. נשאת עון עמך כסית כל חטאתם סלה״. אמר ליה זעירי מדיהבת לרבינא: אתון, מהכא מתניתו לה. אנן, מהכא מתנינן לה: ״ואתה תשמע השמים וסלחת לחטאת וגו׳״. אמר רבי תנחום בריה דרבי חייא איש כפר עכו: אין הגשמים נעצרין אלא אם כן נתחייבו שונאיהן של ישראל כליה, שנאמר: ״ציה גם חם יגזלו מימי שלג שאול חטאו״. אמר ליה זעירי מדיהבת לרבינא: אתון, מהכא מתניתו לה. אנן, מהכא מתנינן לה: ״ועצר את השמים ואבדתם מהרה״. אמר רב חסדא: אין הגשמים נעצרין אלא בשביל ביטול תרומות ומעשרות, שנאמר: ״ציה גם חם יגזלו מימי שלג״. מאי משמע? תנא דבי רבי ישמעאל: בשביל דברים שצויתי אתכם בימות החמה ולא עשיתם — יגזלו מכם מימי שלג בימות הגשמים. אמר רבי שמעון בן פזי: אין הגשמים נעצרין אלא בשביל מספרי לשון הרע, שנאמר: ״רוח צפון תחולל גשם ופנים נזעמים לשון סתר״. אמר רב סלא אמר רב המנונא: אין הגשמים נעצרין אלא בשביל עזי פנים, שנאמר: ״וימנעו רבבים ומלקוש לוא היה ומצח אשה זונה היה לך וגו׳״. ואמר רב סלא אמר רב המנונא: כל אדם שיש לו עזות פנים — סוף נכשל בעבירה, שנאמר: ״ומצח אשה זונה היה לך״. רב נחמן אמר: בידוע שנכשל בעבירה, שנאמר: ״היה לך״, ולא נאמר ״יהיה לך״. אמר רבה בר רב הונא: כל אדם שיש לו עזות פנים — מותר לקרותו רשע, שנאמר: ״העז איש רשע בפניו״. רב נחמן בר יצחק אמר: מותר לשנאותו, שנאמר: ״ועז פניו ישנא״. אל תקרי ״ישנא״, אלא ״ישנא״. אמר רב קטינא: אין הגשמים נעצרין אלא בשביל ביטול תורה, שנאמר: ״בעצלתים ימך המקרה״ — בשביל עצלות שהיה בישראל שלא עסקו בתורה — נעשה שונאו של הקדוש ברוך הוא מך. ואין ״מך״ אלא עני, שנאמר: ״ואם מך הוא מערכך״. ואין ״מקרה״ אלא הקדוש ברוך הוא, שנאמר: ״המקרה במים עליותיו״. רב יוסף אמר, מהכא: ״ועתה לא ראו אור בהיר הוא בשחקים ורוח עברה ותטהרם״, ואין ״אור״ אלא תורה, שנאמר: ״כי נר מצוה ותורה אור״ — ״בהיר הוא בשחקים״. תנא דבי רבי ישמעאל: אפילו בשעה שרקיע נעשה בהורין בהורין להוריד טל ומטר — ״רוח עברה ותטהרם״. אמר רבי אמי: אין הגשמים נעצרין אלא בעון גזל, שנאמר: ״על כפים כסה אור״. בעון כפים — כסה אור. ואין ״כפים״ אלא חמס, שנאמר: ״ומן החמס אשר בכפיהם״, ואין ״אור״ אלא מטר, שנאמר: ״יפיץ ענן אורו״. מאי תקנתיה — ירבה בתפלה, שנאמר: ״ויצו עליה במפגיע״, ואין ״פגיעה״ אלא תפלה, שנאמר: ״ואתה אל תתפלל בעד העם הזה וגו׳ ואל תפגע בי״. ואמר רבי אמי, מאי דכתיב: ״אם קהה הברזל והוא לא פנים קלקל״, אם ראית רקיע שקיהה כברזל מלהוריד טל ומטר — בשביל מעשה הדור שהן מקולקלין, שנאמר: ״והוא לא פנים קלקל״. מה תקנתן — יתגברו ברחמים, שנאמר: ״וחילים יגבר ויתרון הכשיר חכמה״, כל שכן אם הוכשרו מעשיהן מעיקרא. ריש לקיש אמר: אם ראית תלמיד
תענית ז: