הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
לט:מסכת סוטה39b
מה שהבטחתנו - שתסכים על ידינו כדכתיב ואני אברכם (במדבר ו): לכוף קשרי אצבעותיהם - שפושטין אצבעותיהם כשמברכין ולאחר שגמרו סוגרין אגרוף שלהם כשאר בני אדם קשרי אצבע הם החליות שכופפין ופושטין בהם: אין הקורא - שליח צבור שקורא כהנים שיחזירו פניהם לברך: אמן - של ברכת הודאה: דיבור - כהנים: לעקור רגליהם - מן הדוכן אלא עומדין כפופין לפני התיבה. יש ללמוד מכאן סדר נשיאות כפים כך הוא עוקר רגליו בעבודה ממקומו ובא לפני התיבה ומתפלל יהי רצון שתהא ברכה כו' כדלעיל ומאריך בה עד שתכלה אמן של הודאה מפי צבור ושליח צבור קורא כהנים אם שנים הם ואם יחיד הוא אינו קורא והוא מחזיר פניו מאיליו כדאביי דאמר לעיל (סוטה דף לח.) לא' אין קורא כהנים וכשכלה דיבור מפי קורא מברך אשר קדשנו כו' ואח"כ מתחילין בברכה וכשכלה אמן אחרון מפי צבור הן מחזירין פניהם וכופפין קשריהם אם רוצים ושליח צבור מתחיל שים שלום והכהנים מתפללין רבש"ע עשינו מה שגזרת עלינו כו' ומאריכין בה עד שתכלה ברכה מפי שליח צבור ועוקרין רגליהם והולכין להם: עד שיכלה אמן - של ברכת התורה וכל הני משום דתרי קלי לא משתמעי: עד שתגלל ס"ת - במטפחותיו כדי שלא יהו הגוללים טרודים מלשמוע הפטרה מפי המפטיר: להפשיט את התיבה בצבור - כל זמן שהצבור בבהכ"נ שהיה דרכם להביא ס"ת מבית אחר שמשתמר בו לבית הכנסת ופורסין בגדים נאים סביב התיבה ומניחין אותה בתוכה וכשיוצאין משם ונוטלין ס"ת להוליכו לבית המשתמר בו לא יפשיטו הבגדים מן התיבה בפני הצבור שטורח צבור לעכב שם עם ס"ת אלא מוליך ס"ת לביתו ומניחו והעם יוצאים אחריו ואח"כ הוא בא ומפשיט את התיבה: איכא פיתחא אחרינא - משנטל ס"ת לצאת דרך פתחו הרוצה לצאת בפתח אחר יוצא ואפי' לא יצא ס"ת ליכא פיתחא אחרינא נכון שיצא ס"ת תחילה ולא יצא האדם בפתח לפני ס"ת: בר אהינא אסברה לי - חכם ששמו בר אהינא אסברה לי הבינני טעמו של דבר: העם מה הם אומרים - שיראו מסבירי פנים ומודים לפניו על ברכותיו להראות שהן נוחות להן: ברכו ה' מלאכיו ברכו ה' כל צבאיו ברכו ה' כל מעשיו - שלש מקראות הן כנגד ג' ברכות: במוספי דשבתא - שהוא נשיאת כפים חדש שאינו בחול צריך לחדש את דברי העם: ברוך ה' מציון - אינו באותו מזמור והיינו דקא פריך ונימא יברכך ה' מציון דכתיב בההוא עניינא: במנחתא דתעניתא - שנושאין בו כפים מה שאין כן בשאר מנחות משום שכרות כדאמרינן במסכת תענית בפ' בתרא (דף כו:):
שהבטחתנו. השקיפה ממעון קדשך מן השמים וגו׳״. אמר רב חסדא: אין הכהנים רשאים לכוף קישרי אצבעותיהן עד שיחזרו פניהם מן הצבור. אמר רבי זירא אמר רב חסדא: אין הקורא רשאי לקרות ״כהנים״ עד שיכלה ״אמן״ מפי הצבור, ואין הכהנים רשאין להתחיל בברכה עד שיכלה דיבור מפי הקורא, ואין הצבור רשאין לענות ״אמן״ עד שתכלה ברכה מפי הכהנים, ואין הכהנים רשאין להתחיל בברכה אחרת עד שיכלה ״אמן״ מפי הצבור. ואמר רבי זירא אמר רב חסדא: אין הכהנים רשאין להחזיר פניהם מן הצבור עד שיתחיל שליח צבור ב״שים שלום״, ואינן רשאין לעקור רגליהם ולילך עד שיגמור שליח צבור ״שים שלום״. ואמר רבי זירא אמר רב חסדא: אין הצבור רשאין לענות ״אמן״ עד שתכלה ברכה מפי הקורא, ואין הקורא רשאי לקרות בתורה עד שיכלה ״אמן״ מפי הצבור, ואין המתרגם רשאי להתחיל בתרגום עד שיכלה פסוק מפי הקורא, ואין הקורא רשאי להתחיל בפסוק אחר עד שיכלה תרגום מפי המתרגם. אמר רבי תנחום אמר רבי יהושע בן לוי: המפטיר בנביא, צריך שיקרא בתורה תחילה, ואמר רבי תנחום אמר רבי יהושע בן לוי: אין המפטיר רשאי להפטיר בנביא עד שיגלל ספר תורה. ואמר רבי תנחום אמר רבי יהושע בן לוי: אין שליח צבור רשאי להפשיט את התיבה בצבור, מפני כבוד צבור. ואמר רבי תנחום אמר רבי יהושע בן לוי: אין הצבור רשאין לצאת, עד שינטל ספר תורה ויניח במקומו. ושמואל אמר: עד שיצא. ולא פליגי: הא — דאיכא פיתחא אחרינא. הא — דליכא פיתחא אחרינא. אמר רבא, בר אהינא אסברה לי: ״אחרי ה׳ אלהיכם תלכו״. בזמן שהכהנים מברכים את העם, מה הן אומרים? אמר רבי זירא אמר רב חסדא: ״ברכו ה׳ מלאכיו גברי כח וגו׳״, ״ברכו ה׳ כל צבאיו משרתיו עושי רצונו״, ״ברכו ה׳ כל מעשיו בכל מקמות ממשלתו ברכי נפשי את ה׳״. במוספי דשבתא, מה הן אומרים? אמר רבי אסי: ״שיר המעלות הנה ברכו את ה׳ כל עבדי ה׳ וגו׳ שאו ידיכם קדש וברכו את ה׳״, ״ברוך ה׳ מציון שוכן ירושלם הללויה״. ולימא נמי ״יברכך ה׳ מציון״, דכתיב בההוא עניינא! אמר יהודה בריה דרבי שמעון בן פזי: מתוך שהתחיל בברכותיו של הקדוש ברוך הוא מסיים בברכותיו של הקדוש ברוך הוא. במנחתא דתעניתא מאי אמרי? אמר רב אחא בר יעקב: ״אם עונינו ענו בנו ה׳ עשה למען שמך״, ״מקוה ישראל מושיעו בעת צרה למה תהיה כגר בארץ וגו׳״, ״למה תהיה כאיש נדהם כגבור לא יוכל להושיע וגו׳״.
סוטה לט: