הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
לט.מסכת סוטה39a
והזה לאחריו - ואף שם היו כלים הצריכין הזאה: הזאתו פסולה - דבעינן כוונה לטהרה כדכתיב (במדבר י״ט:י״ט) והזה הטהור על הטמא שיהא מתכוין לו: על הצדדין שבפניו - צדדין שיש ממנו ולהלן ולא צדדין שישנו ממנו ולאחור והכי נמי העומדין בצדדין של כהן הימנו ולהלן בכלל ברכה הן דכלפניו דמי אבל של אחר הימנו אע"פ שאינן אחריהן ממש כלאחריו דמי: ובפתחו - וכשהתחיל ובעזרא כתיב: עמדו - שתקו: שלא נטל ידיו - לפני עלותו לדוכן: במה הארכת ימים - איזה זכות בידך שהארכת ימים: קפנדריא - לקצר דרכו דרך בהכ"נ ליכנס בפתח זה ולצאת כנגדו ולשון קפנדריא מפרש בברכות (דף סב:) אדמקיפנא אדרי איעול בהא עד שאני מקיף סביב השורות הללו אכנס בזה ואקצר דרכי ודרי שורות בתים: ולא פסעתי על ראשי עם קודש - שהיו יושבים התלמידין בבית המדרש על גבי קרקע והמהלך ביניהם כשהן יושבין ונכנס לישב במקומו מרחיב פסיעותיו בעל כרחו והוא לשון מפסע ונראה כמפסע על ראשיהם לפיכך צריך להקדים או ישב לו מבחוץ: ולא נשאתי כפי לברך - שכהן היה: בלא ברכה - ברכה דמפרש ואזיל מאי מברך: וכי עקר כרעיה - בעבודה למיסק והוא מחזיר פניו כלפי תיבה מאי אמר: וכי מהדר אפיה מציבורא - כשגומר ברכותיו מחזיר פניו לצד התיבה עד שיגמור שליח צבור המברך את עמו ישראל בשלום:
לאחריו, לאחריו והזה לפניו — הזאתו פסולה. לפניו והזה על צדדין שבפניו — הזאתו כשרה. אמר רבא בר רב הונא: כיון שנפתח ספר תורה אסור לספר אפילו בדבר הלכה, שנאמר: ״ובפתחו עמדו כל העם״, ואין עמידה אלא שתיקה, שנאמר: ״והוחלתי כי לא ידברו כי עמדו לא ענו עוד״. רבי זירא אמר רב חסדא, מהכא: ״ואזני כל העם אל ספר התורה״. ואמר רבי יהושע בן לוי: כל כהן שלא נטל ידיו — לא ישא את כפיו, שנאמר: ״שאו ידיכם קדש וברכו את ה׳״. שאלו תלמידיו את רבי אלעזר בן שמוע: במה הארכת ימים? אמר להן: מימי לא עשיתי בית הכנסת קפנדריא, ולא פסעתי על ראשי עם קודש, ולא נשאתי כפי בלא ברכה. מאי מברך? אמר רבי זירא אמר רב חסדא: ״אשר קדשנו בקדושתו של אהרן וצונו לברך את עמו ישראל באהבה״. כי עקר כרעיה מאי אמר? יהי רצון מלפניך ה׳ אלהינו שתהא ברכה זו שצויתנו לברך את עמך ישראל, לא יהא בה מכשול ועון. וכי מהדר אפיה מציבורא מאי אמר? אדבריה רב חסדא לרב עוקבא ודרש: ״רבונו של עולם עשינו מה שגזרת עלינו עשה עמנו
סוטה לט.