הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
לז.מסכת סוטה37a
אושפיזכן לגבורה - שבית קדשי הקדשים בנוי בחלקו: בכחש אפרים - שיראו לסמוך עליו וכחשו באמונתם: רד עם אל - ירד בים על שבטח בהקב"ה: ישראל ממשלותיו - דיהודה שנתקדש למשול בהן: שכבר נאמר לוי למטה - בספר יהושע כדכתיב וכל ישראל וזקניו עומדים מזה ומזה לארון נגד הכהנים והלוים אלמא כהנים ולוים למטה היו: הראוי לשרת - לשאת את הארון דהיינו מבן שלשים ועד בן חמשים: למטה - אצל הארון: אלו ואלו - ישראל ולוים למטה היו כדכתיב בספר יהושע: על הר גריזים ועל הר עיבל - שכתב משה בתורה על בסמוך כדמפרש ואזיל: על בסמוך - שהיה מושיב שני בזיכי לבונה בין שני הסדרים: וסכות על הארון - על כרחך לאו על ממש דהאי מחיצה הואי פרוכת ולא היה סכך: ברוך בכלל ברוך בפרט - כל הברכות והקללות נאמרו בהר גריזים ובהר עיבל בכלל ופרט ברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת ארור אשר לא יקים הרי בכלל וכל אחת ואחת בפרט ברוך וארור ברוך אשר לא יעשה פסל ומסכה ארור אשר יעשה פסל ומסכה וכן כולן: ללמוד וללמד לשמור ולעשות - כל המצות כולן טעונות ארבעה אלה ולמדתם אותם ושמרתם לעשותם וכתיב ולמדתם אותם את בניכם וגו' הרי כאן ארבע מצות לכל מצוה ועל ארבעתן נמסרו ארור וברוך בכלל ופרט ברוך אשר ילמדו ארור אשר לא ילמדו וכן ללמד וכן לשמור וכן לעשות בכל אחד ארבע בריתות ברית לברוך בכלל ברית לברוך בפרט ברית לארור בכלל ברית לארור בפרט:
של בנימין וירד לים תחילה, שנאמר: ״שם בנימין צעיר רדם״, אל תקרי ״רדם״ אלא ״רד ים״. והיו שרי יהודה רוגמים אותם, שנאמר: ״שרי יהודה רגמתם״. לפיכך זכה בנימין הצדיק ונעשה אושפיזכן לגבורה, שנאמר: ״ובין כתפיו שכן״. אמר לו רבי יהודה: לא כך היה מעשה, אלא זה אומר: אין אני יורד תחילה לים, וזה אומר: אין אני יורד תחילה לים, קפץ נחשון בן עמינדב וירד לים תחילה, שנאמר: ״סבבני בכחש אפרים ובמרמה בית ישראל ויהודה עד רד עם אל״. ועליו מפרש בקבלה: ״הושיעני אלהים כי באו מים עד נפש ... טבעתי ביון מצולה ואין מעמד וגו׳״, ״אל תשטפני שבלת מים ואל תבלעני מצולה וגו׳״. באותה שעה היה משה מאריך בתפלה, אמר לו הקדוש ברוך הוא: ידידיי טובעים בים ואתה מאריך בתפלה לפני?! אמר לפניו: רבונו של עולם! ומה בידי לעשות? אמר לו: ״דבר אל בני ישראל ויסעו. ואתה הרם את מטך ונטה את ידך וגו׳״. לפיכך, זכה יהודה לעשות ממשלה בישראל, שנאמר: ״היתה יהודה לקדשו ישראל ממשלותיו״, מה טעם ״היתה יהודה לקדשו וישראל ממשלותיו״ — משום ד״הים ראה וינס״. תניא, רבי אליעזר בן יעקב אומר: אי אפשר לומר לוי למטה, שכבר נאמר למעלה. ואי אפשר לומר למעלה, שכבר נאמר למטה. הא כיצד? זקני כהונה ולויה למטה, והשאר למעלה. רבי יאשיה אומר: כל הראוי לשרת למטה, והשאר למעלה. רבי אומר: אלו ואלו למטה הן עומדים, הפכו פניהם כלפי הר גריזים ופתחו בברכה, כלפי הר עיבל ופתחו בקללה. מאי ״על״ — על בסמוך. כדתניא: ״ונתת על המערכת לבונה זכה״, רבי אומר: ״על״ — בסמוך. אתה אומר ״על״ בסמוך, או אינו אלא על ממש? כשהוא אומר ״וסכת על הארן״, הוי אומר ״על״ בסמוך. הפכו פניהם כלפי הר גריזים ופתחו בברכה כו׳, תנו רבנן: ״ברוך״ בכלל, ״ברוך״ בפרט. ״ארור״ בכלל, ״ארור״ בפרט, ללמוד וללמד לשמור ולעשות, הרי
סוטה לז.