הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
לב.מסכת מגילה32a
משום דאפכי להו - דרבי מאיר לדרבי יהודה ודרבי יהודה לדרבי מאיר: איכא למיטעי - ואומר תרגום כתוב בתורה ואתו למיכתב תרגום בתורה: אבל ברכות - הכל יודעין שאין ברכות כתובין בתורה: הלוחות - לא ידעתי מה הן ויש מפרשין הן העשוין לספרים שלנו שאינן עשוין בגיליון: בימה - שהיו עושין למלך בפרשת המלך כדאמרינן במסכת סוטה (מא.): יעמידנו על התפר - כנגד התפר ששם ראוי להדקו יפה: הגולל ספר תורה - מענין לענין והוא יחיד וספר תורה מונח לו על ברכיו גוללו מבחוץ העמוד שהוא חוצה לו גוללו ויגול מצד חוץ לצד פנים שאם יאחוז עמוד הפנימי ויגול לצד החוץ יתפשט החיצון ויפול לארץ: וכשהוא מהדקו - כשגמר מלגלול ובא להדקו יאחוז בפנימי ויהדק על החיצון כדי שלא יכסה הכתב בזרועותיו שמצוה להראות את [הכתב אל] העם כשמהדקו במסכת סופרים: עשרה שקראו - שנאספו וקראו השלישי או השביעי כחוק היום ולפי שאין קורין בתורה פחות מעשרה נקט י' שקראו בתורה: משתמשין בבת קול - אם בלבו להתחיל דבר ושמע קול או הין או לאו הולך אחריו ואין כאן משום ניחוש: קל גברא במתא - קול שאינו מצוי הוא ובת קול באה אליו: והוא דאמר הין הין או לאו לאו - שנכפל שתי פעמים: נעימה - כגון טעמי המקראות: ערום - בלא מטפחת סביב ספר תורה: ואל יגלול ספר תורה - בתוך המטפחת: וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל משה תיקן להם לישראל שיהו שואלין ודורשין בענינו של יום הלכות פסח בפסח הלכות עצרת בעצרת - למה הוצרך לכתוב כאן וידבר משה וכי כל המצות כולן לא אמרן משה לישראל מהו וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל מלמד שהיה מדבר עמהן הלכות כל מועד ומועד בזמנן להודיע חוקי האלהים ותורותיו וקבלו וקיימו שכר המצות עליהם ועל בניהם בזה ובבא: הדרן עלך בני העיר וסליקא לה מסכת מגילה
דאפכי להו. תנו רבנן: פותח ורואה, גולל ומברך, וחוזר ופותח וקורא. דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: פותח ורואה ומברך וקורא. מאי טעמא דרבי מאיר? כדעולא. דאמר עולא: מפני מה אמרו הקורא בתורה לא יסייע למתורגמן — כדי שלא יאמרו תרגום כתוב בתורה. הכא נמי: כדי שלא יאמרו ברכות כתובין בתורה. ורבי יהודה: תרגום — איכא למיטעי, ברכות — ליכא למיטעי. אמר רבי זירא אמר רב מתנה: הלכה, פותח ורואה ומברך וקורא. ולימא: הלכה כרבי יהודה! משום דאפכי להו. אמר רבי זירא אמר רב מתנה: הלוחות והבימות — אין בהן משום קדושה. אמר רבי שפטיה אמר רבי יוחנן: הגולל ספר תורה — צריך שיעמידנו על התפר. ואמר רבי שפטיה אמר רבי יוחנן: הגולל ספר תורה — גוללו מבחוץ, ואין גוללו מבפנים. וכשהוא מהדקו — מהדקו מבפנים, ואינו מהדקו מבחוץ. ואמר רבי שפטיה אמר רבי יוחנן: עשרה שקראו בתורה, הגדול שבהם גולל ספר תורה. הגוללו נוטל שכר כולן, דאמר רבי יהושע בן לוי: עשרה שקראו בתורה, הגולל ספר תורה קיבל שכר כולן. שכר כולן סלקא דעתך? אלא אימא: קיבל שכר כנגד כולן. ואמר רבי שפטיה אמר רבי יוחנן: מנין שמשתמשין בבת קול, שנאמר: ״ואזניך תשמענה דבר מאחריך לאמר״. והני מילי, דשמע קל גברא במתא, וקל איתתא בדברא. והוא דאמר: ״הין הין״ והוא דאמר: ״לאו לאו״. ואמר רבי שפטיה אמר רבי יוחנן: כל הקורא בלא נעימה ושונה בלא זמרה, עליו הכתוב אומר: ״וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים וגו׳״. מתקיף לה אביי: משום דלא ידע לבסומי קלא — ״משפטים לא יחיו בהם״ קרית ביה?! אלא כדרב משרשיא, דאמר: שני תלמידי חכמים היושבים בעיר אחת ואין נוחין זה את זה בהלכה — עליהם הכתוב אומר: ״וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים ומשפטים לא יחיו בהם״. אמר רבי פרנך אמר רבי יוחנן: כל האוחז ספר תורה ערום, נקבר ערום. ערום סלקא דעתך? אלא אימא: נקבר ערום בלא מצות. בלא מצות סלקא דעתך?! אלא אמר אביי: נקבר ערום בלא אותה מצוה. אמר רבי ינאי בריה דרבי ינאי סבא משמיה דרבי ינאי רבה: מוטב תיגלל המטפחת ואל יגלל ספר תורה. ״וידבר משה את מועדי ה׳ אל בני ישראל״, מצותן שיהיו קורין אותן כל אחד ואחד בזמנו. תנו רבנן: משה תיקן להם לישראל שיהו שואלין ודורשין בענינו של יום. הלכות פסח — בפסח, הלכות עצרת — בעצרת, הלכות חג — בחג. הדרן עלך בני העיר וסליקא לה מסכת מגילה
מגילה לב.