מגילה דף ל.

הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות

ל.מסכת מגילה30a
אמרי אוקומי הוא דמוקמי התם - כלומר אין הדבר ניכר לשם פרשת שקלים אלא סברי שלא נסתיימה פרשת ואתה תצוה עד כאן: וחד תאני וקרי - חוזר ושונה לקרות מכי תשא עד ועשית כיור נחושת וגו': כופלה בשבתות - שקורין אותה שני שבתות זו אחר זו: רב אמר מקדימין - וקורין בכי תשא לשבת שעבר כדתנן במתני': רב אמר מקדימין - וקורין בכי תשא לשבת שעבר כדתנן במתני': דאם כן - דמאחרין בצרי להו לשולחנות משני שבתות דאמרינן לעיל משום ששולחנות הוצרכו לישב במדינה בט"ו מקדימין וקורין מראש חודש שיהו דורשין שתי שבתות לפניהן כרבן שמעון בן גמליאל ואם תאחר עד למחרת ראש חדש אין כאן הקדמה שתי שבתות: חמיסר במעלי שבתא מיקלע - ואותו היום לא יתחילו לצאת ולישב במדינה מפני כבוד השבת: לא נפקי עד בחד בשבת - וכי מאחרת נמי איכא שתי שבתות הלכך מאחרין כדי שלא תצטרך להפסיק בין ב' פרשיות: בתוך שבת דוקא - דאי מאחרת ודאי בצרי להו יומי לשולחנות: אמר שמואל - האי בתוכה דקתני לאו תוך שבוע אלא תוך שבת עצמו: וכן תנא דבי שמואל - בתוספתא דהך ברייתא אי זו היא שבת ראשונה כל שחל ר"ח אדר להיות בה ביום שבת עצמו ואפילו חל בערב שבת של אתמול כאילו חל בה אלמא מאחרין אשמועינן: מסרגין - לשון סירוגין כלומר מפסיקין לשבתות בין פרשה ראשונה לשניה כשחל ר"ח בחול שמקדימין לשעבר דא"כ בצרי להו יומי לשולחנות ומפסיקין לשבת הבאה ולשבת שלישית קורין זכור כדי שתהא סמוכה זכור לפורים: אין מסרגין - כדמפרש ואזיל: אימתי אני אומר אין מסרגין בזמן שחל להיות בערב שבת - דכי נמי מאחרין לא בצרי יומי לשולחנות כדאמר שמואל לעיל סוף סוף שולחנות לא יתבי עד חד בשבת הלכך מאחרין ואין כאן סירוג: אבל בזמן שחל להיות בתוך השבת - דאי מאחרת לה בצרי להו יומא לשולחנות על כרחך נקדים ויש כאן סירוג: הכי גרסינן כי היכי דלא ליקדום עשייה לזכירה: תנן בשניה זכור - קא סלקא דעתך אראש חודש אדר שחל להיות בשבת קאי דמיירי ביה רישא דמתניתין: שניה להפסקה - כלומר לאו ארישא קאי אלא אסיפא קאי דקתני חל להיות בתוך השבת מקדימין לשעבר ומפסיקין לשבת הבאה ועלה קאי ואמר בשבת של אחר הפסקה קורין זכור ובתוך שבוע שלאחריה יהא פורים: איזו היא שבת שניה - כלומר שבת של פרשה שניה פרשת זכור: בתוכה - לאחריה ואפילו חל פורים בערב שבת: בה - ביום שבת עצמו קורין הפרשה בו ביום ואפילו חל בערב שבת אתמול כאילו חל לשבת שלמחר והיינו כשמואל: חל להיות פורים בשבת - דברי הכל אין קורין זכור לשעבר דהא השתא לא קדמה עשייה לזכירה וגבי מוקפין קדמה זכירה לעשייה: עדיין היא מחלוקת - אף בזו אמר רב מקדימין כדי שתקדם זכירה לעשייה דעיירות: איזו היא שבת שלישית - שקורין בו פרשה שלישית: הא דאיקלע ראש חודש ניסן ביום השבת - שלא הוצרך להקדים פרשת החודש לשבת שעברה קרינן לשבת שעברה פרה אדומה כרבי אחא בר' חנינא ולא בסמוכה לפורים לסמוך אזהרת טמאים לפסח והיכא דחל ראש חודש ניסן באמצע שבת שהוצרכנו לקרות פרשת החודש בשבת שלפניה הוזקקנו להקדים פרשת פרה לשבת שלפני שבת שהיא סמוכה לפורים מאחריה: תנו רבנן כו' - ברייתא זו מפורשת למעלה בסירוגין לרב כדאית ליה ולשמואל כדאית ליה:
אמרי:אוקומי הוא דקא מוקמי התם. אלא אמר אביי: קרו שיתא מ״ואתה תצוה״ עד ״ועשית״, וחד תני וקרי מ״כי תשא״ עד ״ועשית״. מיתיבי: חל להיות בפרשה הסמוכה לה, בין מלפניה בין מלאחריה — קורין אותה וכופלין אותה. בשלמא לאביי ניחא, אלא לרבי יצחק נפחא קשיא! אמר לך רבי יצחק נפחא: ולאביי מי ניחא? תינח לפניה, לאחריה היכי משכחת לה? אלא מאי אית לך למימר: כופלה בשבתות, הכא נמי כופלה בשבתות. חל להיות ב״כי תשא״ עצמה, אמר רבי יצחק נפחא: קרו שיתא מן ״ועשית״ עד ״ויקהל״, וחד קרי מ״כי תשא״ עד ״ועשית״. מתקיף לה אביי: השתא אמרי למפרע הוא דקרי! אלא אמר אביי: קרו שיתא עד ״ויקהל״, וחד תני וקרי מ״כי תשא״ עד ״ועשית״. תניא כוותיה דאביי: חל להיות ב״כי תשא״ עצמה — קורין אותה וכופלין אותה. חל להיות בתוך השבת — מקדימין לשבת שעברה. איתמר: ראש חדש אדר שחל להיות בערב שבת, רב אמר: מקדימין, ושמואל אמר: מאחרין. רב אמר מקדימין — דאם כן בצרי להו יומי שולחנות. ושמואל אמר מאחרין — אמר לך: סוף סוף חמיסר במעלי שבתא מיקלע, ושולחנות לא נפקי עד חד בשבא, הלכך מאחרין. תנן: חל להיות בתוך השבת — מקדימין לשעבר, ומפסיקין לשבת אחרת. מאי לאו אפילו בערב שבת? לא, בתוך השבת דוקא. תא שמע: איזו היא שבת ראשונה — כל שחל ראש חדש אדר להיות בתוכה, ואפילו בערב שבת. מאי לאו: אפילו בערב שבת — דומיא דתוכה, מה תוכה מקדימין — אף ערב שבת מקדימין! אמר שמואל: בה. וכן תנא דבי שמואל: בה. כתנאי: מסרגין לשבתות, דברי רבי יהודה הנשיא. רבי שמעון בן אלעזר אומר: אין מסרגין. אמר רבי שמעון בן אלעזר: אימתי אני אומר אין מסרגין — בזמן שחל להיות בערב שבת, אבל בזמן שחל להיות בתוך השבת — מקדים וקורא משבת שעברה, אף על פי שהוא שבט. בשנייה ״זכור״ וכו׳. איתמר: פורים שחל להיות בערב שבת, רב אמר: מקדימין פרשת זכור, ושמואל אמר: מאחרין. רב אמר מקדימין — כי היכי דלא תיקדום עשיה לזכירה. ושמואל אמר מאחרין — אמר לך: כיון דאיכא מוקפין דעבדי בחמיסר, עשיה וזכירה בהדי הדדי קא אתיין. תנן: בשניה ״זכור״. והא כי מיקלע ריש ירחא בשבת, מיקלע פורים בערב שבת, וקתני בשניה ״זכור״! אמר רב פפא: מאי שניה — שניה להפסקה. תא שמע: איזו שבת שניה — כל שחל פורים להיות בתוכה, ואפילו בערב שבת. מאי לאו: ערב שבת — דומיא דתוכה, מה תוכה מקדימין — אף ערב שבת מקדימין! אמר שמואל: בה. וכן תנא דבי שמואל: בה. חל להיות בשבת עצמה, אמר רב הונא: לדברי הכל אין מקדימין. ורב נחמן אמר: עדיין היא מחלוקת. איתמר נמי, אמר רבי חייא בר אבא, אמר רבי אבא אמר רב: פורים שחל להיות בשבת — מקדים וקורא בשבת שעברה ״זכור״. בשלישית פרה אדומה וכו׳. תנו רבנן: איזו היא שבת שלישית — כל שסמוכה לפורים מאחריה. איתמר, רבי חמא ברבי חנינא אמר: שבת הסמוכה לראש חדש ניסן. ולא פליגי: הא דאיקלע ראש חדש ניסן בשבת, הא דאיקלע באמצע שבת. ברביעית ״החדש הזה לכם״. תנו רבנן: ראש חדש אדר שחל להיות בשבת — קורין ״כי תשא״, ומפטירין ב״יהוידע״. ואי זו היא שבת ראשונה — כל שחל ראש חדש אדר להיות בתוכה, ואפילו בערב שבת. בשניה ״זכור״, ומפטירין ״פקדתי״. ואי זו היא שבת שניה — כל שחל פורים להיות בתוכה, ואפילו בערב שבת. בשלישית פרה אדומה, ומפטירין ״וזרקתי עליכם״. ואי זו היא שבת שלישית — כל שסמוכה לפורים מאחריה. ברביעית החדש הזה, ומפטירין ״כה אמר ה׳ [אלהים] בראשון באחד לחדש״.
מגילה ל.