הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
לא:מסכת מגילה31b
עד אנה ינאצוני ועד מתי לעדה הרעה - תרוייהו במרגלים והם חזרו בט"ב כדאמרינן במסכת תענית (דף כט.): מנהני מילי - מה ענין בראשית אצל מעמדות: במה אדע - מה תאמר לי ללמדן דבר שיתכפרו בו עונותיהן: קחה לי עגלה משולשת - כלומר הקרבנות יכפרו עליהן: מנהני מילי - דאין מפסיקים בקללות: אל תמאס - והמפסיק בהן מראה עצמו שקשה לו לקרות ובמסכת סופרים (פי"ב) יליף לה מסיפיה דקרא ואל תקוץ בתוכחתו אל תעשו קוצין קוצין פסקים פסקים לשון קציצה: משה מפי הגבורה אמרן - ונעשה שליח לומר כך אמר לי הקב"ה שהרי אמורין בלשון ונתתי והפקדתי ושלחתי מי שהיכולת בידו לעשות אבל במשנה תורה כתיב יככה ה' ידבק ה' בך משה אמרן מאליו אם תעברו על מצותיו הוא יפקיד עליכם: מגמגם - קרא אותן במרוצה ובקושי: בארורי - במשנה תורה: אכנפשך - אם רצונך להפסיק פסוק הואיל ואתה קץ בקריאתן: קודם עצרת - שהוא זמן קציר וזמן פירות האילן כדמפרש ואזיל:
חדש אב שחל להיות בשבת, מפטירין ״חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי היו עלי לטורח״. מאי ״היו עלי לטורח״? אמר הקדוש ברוך הוא: לא דיין להם לישראל שחוטאין לפני, אלא שמטריחין אותי לידע איזו גזירה קשה אביא עליהם. בתשעה באב גופיה מאי מפטרינן? אמר רב: ״איכה היתה לזונה״. מקרא מאי? תניא, אחרים אומרים: ״ואם לא תשמעו לי״, רבי נתן בר יוסף אומר: ״עד אנה ינאצוני העם הזה״, ויש אומרים: ״עד מתי לעדה הרעה הזאת״. אמר אביי: האידנא נהוג עלמא למיקרי ״כי תוליד בנים״, ומפטירין ״אסוף אסיפם״. [במעמדות] במעשה בראשית וכו׳. מנהני מילי? אמר רבי אמי: אלמלא מעמדות לא נתקיימו שמים וארץ, שנאמר: ״אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי״. וכתיב: ״ויאמר ה׳ אלהים במה אדע כי אירשנה״, אמר אברהם לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, שמא חס ושלום ישראל חוטאים לפניך ואתה עושה להם כדור המבול וכדור הפלגה? אמר לו: לאו. אמר לפניו: רבונו של עולם, ״במה אדע״? אמר לו: ״קחה לי עגלה משולשת וגו׳״. אמר לפניו: רבונו של עולם, תינח בזמן שבית המקדש קיים. בזמן שאין בית המקדש קיים מה תהא עליהם? אמר לו: כבר תקנתי להם סדר קרבנות, כל זמן שקוראין בהן מעלה אני עליהן כאילו מקריבין לפני קרבן, ומוחל אני על כל עונותיהם. בתעניות ברכות וקללות, ואין מפסיקין בקללות. מנא הני מילי? אמר רבי חייא בר גמדא אמר רבי אסי: דאמר קרא ״מוסר ה׳ בני אל תמאס״. ריש לקיש אמר: לפי שאין אומרים ברכה על הפורענות: אלא היכי עביד? תנא: כשהוא מתחיל — מתחיל בפסוק שלפניהם, וכשהוא מסיים — מסיים בפסוק שלאחריהן. אמר אביי: לא שנו אלא בקללות שבתורת כהנים, אבל קללות שבמשנה תורה — פוסק. מאי טעמא — הללו בלשון רבים אמורות, ומשה מפי הגבורה אמרן, והללו בלשון יחיד אמורות, ומשה מפי עצמו אמרן. לוי בר בוטי הוה קרי וקא מגמגם קמיה דרב הונא בארורי. אמר לו: אכנפשך. לא שנו אלא קללות שבתורת כהנים, אבל שבמשנה תורה — פוסק. תניא, רבי שמעון בן אלעזר אומר: עזרא תיקן להן לישראל שיהו קורין קללות שבתורת כהנים קודם עצרת, ושבמשנה תורה קודם ראש השנה. מאי טעמא? אמר אביי ואיתימא ריש לקיש: כדי שתכלה השנה וקללותיה. בשלמא שבמשנה תורה, איכא כדי שתכלה שנה וקללותיה. אלא שבתורת כהנים, אטו עצרת ראש השנה היא? אין, עצרת נמי ראש השנה היא. דתנן: ובעצרת על פירות האילן. תניא, רבי שמעון בן אלעזר אומר: אם יאמרו לך זקנים ״סתור״ וילדים ״בנה״ — סתור ואל תבנה, מפני שסתירת זקנים בנין, ובנין נערים סתירה. וסימן לדבר — רחבעם בן שלמה. תנו רבנן: מקום שמפסיקין בשבת שחרית — שם קורין במנחה, במנחה — שם קורין בשני, בשני — שם קורין בחמישי, בחמישי — שם קורין לשבת הבאה, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: מקום שמפסיקין בשבת שחרית — שם קורין במנחה, ובשני ובחמישי, ולשבת הבאה. אמר רבי זירא: הלכה, מקום שמפסיקין בשבת שחרית — שם קורין במנחה, ובשני ובחמישי, ולשבת הבאה. ולימא: הלכה כרבי יהודה!
מגילה לא: