הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
כד.מסכת מגילה24a
ובנביא שלשה - אם ירצה ולא איכפת לן אם יטעה דלא נפקא מיניה הוראה: ואם היו שלשתן כו' - בגמ' מפרש היכא משכחת לה רצופין: מדלגין בנביא - מפרשה לפרשה: ואין מדלגין בתורה - שהשומע את הקופץ ממקום למקום אין לבו מיושב לשמוע: ועד כמה הוא מדלג - בנביא: שלא יפסוק התורגמן - שלא ידלג ממקום שהוא קורא אלא כדי שיוכל לגול את הספר ולקרות במקום הדילוג קודם שיגמור התורגמן תרגום המקרא שידלג זה משום שאין כבוד צבור לעמוד שם בשתיקה: גמ' קורא - כהן גדול אחרי מות ביום הכפורים משנה היא במסכת יומא ואך בעשור לחודש ויש כאן דילוג דפרשת אך בעשור לחדש השביעי בפרשת אמור אל הכהנים: כאן בכדי שלא יפסוק המתורגמן - והאי בכדי שלא יפסוק הוא שהרי סמוכין הן: והא קתני - גרסינן ולא גרסינן עלה: בענין אחד - ששניהן מדברין בדבר אחד ואין כאן טירוף הדעת הלכך כי לא מפסיק תורגמן מדלג שהרי שניהן בענין יוה"כ מדברים ומתני' דקתני כלל לא בשני ענינים כגון מפרשת נגעים לפרשת זבין: והתניא - בניחותא: אין מדלגין מנביא לנביא - שיש כאן טירוף יותר מדאי: מסוף הספר לתחילתו - למפרע: מתני' המפטיר בנביא - מי שרגיל להפטיר בנביא תקנו חכמים שיהא פורס את שמע: הוא עובר לפני התיבה - להוציא את הצבור בקדושה שבתפלה: על ידו - בשבילו: קטן אינו פורס על שמע - לפי שהוא בא להוציא רבים ידי חובתן וכיון שאינו מחויב בדבר אינו מוציא אחרים ידי חובתן: ואינו נושא את כפיו - אם כהן הוא שאין כבוד של צבור להיות כפופין לברכתו: פוחח - במס' סופרים מפרש כל שכרעיו נראין ערום ויחף מתרגם ערטילאי ופחח (ישעיהו כ׳:ב׳): פורס את שמע - דהא מחויב בברכה: אבל אינו קורא בתורה - משום כבוד תורה וכן לפני התיבה וכן בנשיאות כפים גנאי הוא לצבור: גמ' משום כבוד - להעביר לפני התיבה הואיל וממציא עצמו לדבר שאינו כבודו תיקנו לו זו לכבוד: משום אינצויי - הדבר בא לידי מחלוקת אני מפטיר ואתה תעבור לפני התיבה: דקא עביד בחנם - הבא לעבור לפני התיבה אינו נוטל שכר דהכא אינצויי ליכא משום כבוד איכא:
שלשה. היו שלשתן שלש פרשיות — קורין אחד אחד. מדלגין בנביא ואין מדלגין בתורה. ועד כמה הוא מדלג? עד כדי שלא יפסוק המתורגמן. גמ׳ הני שלשה פסוקין כנגד מי? אמר רב אסי: כנגד תורה נביאים וכתובים. ולא יקרא למתורגמן יותר מפסוק אחד, ובנביא — שלשה פסוקים, ואם היו שלשתן שלש פרשיות — קורא אחד אחד. כגון: ״כי כה אמר ה׳ חנם נמכרתם״. ״כי כה אמר ה׳ אלהים מצרים ירד עמי בראשונה״, ״ועתה מה לי פה נאם ה׳״. מדלגין בנביא ואין מדלגין בתורה. ורמינהי: קורא ״אחרי מות״ ו״אך בעשור״ — והא קא מדלג! אמר אביי, לא קשיא: כאן בכדי שיפסוק התורגמן, וכאן בכדי שלא יפסוק התורגמן. והא עלה קתני: מדלגין בנביא ואין מדלגין בתורה, ועד כמה הוא מדלג — עד כדי שלא יפסוק התורגמן. מכלל דבתורה כלל כלל לא! אלא אמר אביי, לא קשיא: כאן בענין אחד, כאן בשתי עניינות. והתניא: מדלגין בתורה בענין אחד, ובנביא בשני עניינין. כאן וכאן, בכדי שלא יפסוק התורגמן. תניא אידך: אין מדלגין מנביא לנביא, ובנביא של שנים עשר — מדלג, ובלבד שלא ידלג מסוף הספר לתחילתו. מתני׳ המפטיר בנביא — הוא פורס על שמע, והוא עובר לפני התיבה, והוא נושא את כפיו. ואם היה קטן — אביו או רבו עוברין על ידו. קטן קורא בתורה ומתרגם. אבל אינו פורס על שמע, ואינו עובר לפני התיבה, ואינו נושא את כפיו. פוחח — פורס את שמע ומתרגם. אבל אינו קורא בתורה, ואינו עובר לפני התיבה, ואינו נושא את כפיו. סומא — פורס את שמע ומתרגם. רבי יהודה אומר: כל שלא ראה מאורות מימיו — אינו פורס על שמע. גמ׳ מאי טעמא? רב פפא אמר: משום כבוד. רבה בר שימי אמר: משום דאתי לאינצויי. מאי בינייהו? איכא בינייהו דעביד בחנם. תנן: ואם היה קטן — אביו או רבו עוברין על ידו. אי אמרת משום [אי]נצויי — קטן בר [אי]נצויי הוא? אלא מאי — משום כבוד? קטן בר כבוד הוא?! אלא איכא כבוד אביו וכבוד רבו,
מגילה כד.