מגילה דף כג:

הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות

כג:מסכת מגילה23b
כנגדו נמי לא בעינן - לקבוע ג' פסוקים בנביא כנגד אותן שקורא המפטיר בתורה: מקום שיש תורגמן שאני - שיש טורח לצבור: מתני' אין פורסין על שמע - מנין הבא לבית הכנסת לאחר שקראו הצבור את שמע עומד אחד ואומר קדיש וברכו וברכה ראשונה שבקריאת שמע. פורסין לשון חצי הדבר: ואין עוברין לפני התיבה - שליח צבור: ואין נושאין כפיהן - הכהנים: אין קורין בתורה - בצבור: אין עושין מעמד ומושב - למת כשנושאין את המת לקוברו היו יושבין ז' פעמים לבכות את המת והרוצה לסופדו יספוד והכי תניא (ב"ב דף ק:) אין פוחתין משבעה מעמדות ומושבות למת כגון עמדו יקרים עמודו שבו יקרים שבו: ברכת אבלים - מפרש בגמ': ותנחומי אבלים - כשחוזרין מן הקברות עומדין ומנחמין את האבל ואין שורה פחותה מעשרה במסכת סנהדרין (דף יט.): ואין מזמנין על המזון בשם - נברך אלהינו: והקרקעות - של הקדש הבא לפדותן צריך עשרה ואחד מהן כהן: ואדם כיוצא בהן - אם בא לפדות מיד הקדש ובגמ' מפרש לה: גמ' עדה - אין פחותה מעשרה שנאמר עד מתי לעדה הרעה הזאת יצאו יהושע וכלב: לאו אורח ארעא - להטריח שליח לכך ולקרותן יקרים דא"כ מה הנחת למרובין: אין אבלים מן המנין - שהרי הוא אומר ברכה למנחמים בפני עצמן אחינו בעל הגמול ישלם לכם גמולכם הטוב בא"י משלם הגמול ולאבלים בפני עצמן אחינו בעל נחמות ינחם אתכם בא"י מנחם אבלים ואינו כוללן יחד: לאו אורח ארעא - להטריח שליח לכך ולקרותן יקרים דא"כ מה הנחת למרובין אין אבלים מן המנין. שהרי הוא אומר ברכה למנחמים בפני עצמן אחינו בעל הגמול ישלם לכם גמולכם הטוב בא"י משלם הגמול ולאבלים בפני עצמן אחינו בעל נחמות ינחם אתכם בא"י מנחם אבלים ואינו כוללן יחד: י' כהנים כתובים - בפרשת הקדשות שלשה בערכין ושלשה בבהמה וארבעה בקרקעות וכיון דמשלמי בהו עשרה בעינן עשרה גברי: חד לגופיה - דכהן בעינן: ואימא חמשה כהנים וחמשה ישראלים - כיון דטעמא משום מיעוט אחר מיעוט הוא השלישי אינו מיעוט אחר מיעוט וכיון דדרשת ליה שני מיעוט אחר מיעוט איתרבי לישראל כי הדר אתא כהן שלישי אשמועינן דליהוי כהן ולא ישראל וכן ה' וכן ז' וכן ט': עבד איתקש לקרקעות - שנאמר והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם לרשת אחוזה לעולם בהם תעבודו: מתני' ולא יקרא למתורגמן יותר מפסוק אחד - שלא יטעה מתורגמן (מן) המתרגם על פה:
כנגדונמי לא בעי. מתקיף לה רבא: והרי ״עולותיכם ספו״, דלא הויין עשרין וחד, וקרינן! שאני התם, דסליק עניינא. והיכא דלא סליק עניינא לא? והאמר רב שמואל בר אבא: זמנין סגיאין הוה קאימנא קמיה דרבי יוחנן, וכי הוה קרינן עשרה פסוקי, אמר לן: אפסיקו! מקום שיש תורגמן שאני. דתני רב תחליפא בר שמואל: לא שנו אלא במקום שאין תורגמן, אבל מקום שיש תורגמן — פוסק. מתני׳ אין פורסין על שמע, ואין עוברין לפני התיבה, ואין נושאין את כפיהם, ואין קורין בתורה, ואין מפטירין בנביא, ואין עושין מעמד ומושב, ואין אומרים ברכת אבלים ותנחומי אבלים, וברכת חתנים, ואין מזמנין בשם — פחות מעשרה. ובקרקעות — תשעה וכהן, ואדם כיוצא בהן. גמ׳ מנא הני מילי? אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן, דאמר קרא: ״ונקדשתי בתוך בני ישראל״, כל דבר שבקדושה לא יהא פחות מעשרה. מאי משמע? דתני רבי חייא: אתיא ״תוך״ ״תוך״, כתיב הכא: ״ונקדשתי בתוך בני ישראל״, וכתיב התם: ״הבדלו מתוך העדה״, ואתיא ״עדה״ ״עדה״, דכתיב התם: ״עד מתי לעדה הרעה הזאת״ — מה להלן עשרה, אף כאן עשרה. ואין עושין מעמד ומושב פחות מעשרה. כיון דבעי למימר: ״עמדו יקרים עמודו, שבו יקרים שבו״ — בציר מעשרה לאו אורח ארעא. ואין אומרים ברכת אבלים וברכת חתנים (וכו׳). מאי ברכת אבלים? ברכת רחבה. דאמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן: ברכת אבלים בעשרה, ואין אבלים מן המנין. ברכת חתנים בעשרה, וחתנים מן המנין. ואין מזמנין על המזון בשם פחות מעשרה (וכו׳). כיון דבעי למימר ״נברך לאלהינו״ — בציר מעשרה לאו אורח ארעא. והקרקעות תשעה וכהן, ואדם כיוצא בהן (וכו׳). מנא הני מילי? אמר שמואל: עשרה כהנים כתובים בפרשה. חד לגופיה, (וחד למעוטי,) ואידך הוי מיעוט אחר מיעוט, ואין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות. תשעה ישראלים וחד כהן. ואימא: חמשה כהנים וחמשה ישראלים! קשיא. ואדם כיוצא בהן. אדם מי קדוש? אמר רבי אבהו: באומר ״דמי עלי״. דתניא: האומר ״דמי עלי״ — שמין אותו כעבד. ועבד איתקש לקרקעות, דכתיב: ״והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם לרשת אחוזה״. מתני׳ הקורא בתורה — לא יפחות משלשה פסוקים, ולא יקרא למתורגמן יותר מפסוק אחד.
מגילה כג: