הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
ק.מסכת כתובות100a
לאו לדידהו - לאו לצורך עצמן מוכרים: בית דין מעמידין להן אפוטרופוס - לכל אחד ואחד מן הקטנים: ובוררין להם - כל אפוטרופוס לתינוק שלו: אי דלא טעו - למה ימחו: ברוחות - טוב לי ליטול חלקי במזרח שיש לי אצלה שדה שנפלה לי מבית אבי אמי: והחזיר רבי את המעשה - דנראה בעיניו טעם הגון מה ששנינו במשנתנו א"כ מה כח ב"ד יפה: לימא בהא פליגי - רב דימי ורב ספרא רב דימי סבר דיין הטועה בדבר המשנה שלא עשה כמשנה חוזר ולא אמרי' מה שעשה עשוי וישלם מביתו אלא בטועה בשיקול הדעת כמו שמפורש בסנהדרין והאי נמי דבר משנה הוא שאע"פ שנחלקו חכמים על רבן שמעון הרי נתן טעם לדבריו ורב ספרא שאינו שונה עשה והחזיר סבר אם עשה לא היה יכול לחזור: אחריותא איתמי - אם נמצאת השדה גזולה או משועבדת לאחר וטרפה מן הלוקח בחובו חוזר הלוקח על היתומים שהאלמנה שליח של יתומים היתה: וכן בי דינא דזבין - שדה יתומים למזון האשה והבנות אחריות איתמי:
אמר רב נחמן: שליח כדיינין. רב שמואל בר ביסנא אמר רב נחמן: כאלמנה. רבא אמר רב נחמן: שליח כדיינין. מה דיינין לאו לדידהו — אף שליח נמי לאו לדידיה, לאפוקי אלמנה דלדידה. רב שמואל בר ביסנא אמר רב נחמן: כאלמנה, מה אלמנה יחידה — אף שליח יחיד, לאפוקי בית דין — דרבים נינהו. והלכתא, שליח כאלמנה. ומאי שנא מהא דתנן: האומר לשלוחו ״צא ותרום״ — תורם כדעת בעל הבית, ואם אינו יודע דעתו של בעל הבית — תורם בבינונית אחד מחמשים. פיחת עשרה או הוסיף עשרה, תרומתו תרומה. התם כיון דאיכא דתורם בעין רעה ואיכא דתורם בעין יפה, אמר ליה: להכי אמדתיך. אבל הכא טעותא הוא, אמר ליה: לא איבעי לך למיטעי. אמר רב הונא בר חנינא אמר רב נחמן, הלכה כדברי חכמים: ולית ליה לרב נחמן מה כח בית דין יפה? והאמר רב נחמן אמר שמואל: יתומים שבאו לחלוק בנכסי אביהן — בית דין מעמידין להן אפוטרופוס, ובוררין להם חלק יפה. הגדילו — יכולין למחות. ורב נחמן דידיה אמר: הגדילו — אין יכולין למחות, אם כן מה כח בית דין יפה. לא קשיא: הא דטעו, הא דלא טעו. אי דלא טעו, במאי יכולין למחות? ברוחות. כי אתא רב דימי, אמר: מעשה ועשה רבי כדברי חכמים, אמר לפניו פרטא בנו של רבי אלעזר בן פרטא בן בנו של רבי פרטא הגדול: אם כן מה כח בית דין יפה, והחזיר רבי את המעשה. רב דימי מתני הכי, רב ספרא מתני הכי: מעשה וביקש רבי לעשות כדברי חכמים, אמר לפניו פרטא בנו של רבי אלעזר בן פרטא בן בנו של רבי פרטא הגדול: אם כן מה כח בית דין יפה? לא עשה רבי את המעשה. לימא בהא קמיפלגי, מר סבר: טעה בדבר משנה — חוזר, ומר סבר: אינו חוזר. לא, דכולי עלמא טעה בדבר משנה חוזר, ומר סבר הכי הוה מעשה, ומר סבר הכי הוה מעשה. אמר רב יוסף: ארמלתא דזבינה — אחריות איתמי. ובית דין דזבין — אחריות איתמי. פשיטא! אלמנה לא איצטריכא ליה. כי איצטריך ליה, בי דינא — מהו דתימא:
כתובות ק.