הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
ס:מסכת יומא60b
רבי יהודה סבר - אמקום שכפרתו אחת בשנה כתיבא חוקה אבל אהיכל ואעזרות אפי' דברים הנעשים בבגדי לבן שאין כפרתן בכהן גדול אלא אחת בשנה לא כתיבא חוקה: דברים המתכפרים בהן אחת בשנה - בין אמקום בין אבגדים: כתיב זאת - משמע חוקה על זאת כתיבה ולא על אחרת: למעוטי שירים - שפיכת שירים דלא מעכבי דבר המאוחר להם אם הקדימו להם ואע"פ שהן נעשין בבגדי לבן אין סדרן מעכב: ור' יהודה אי מעכבי - שאר דברים הנעשים בבגדי לבן מבחוץ בכסדרן מעכבי אף שירים כסדרן: ואי לא מעכבי - שאר דברים הנעשים בבגדי לבן לא מעכבי הני דאינהו נמי עבודה המעכבת כפרה היא ומאי חזית למעוטה: כדתניא - דלרבי יהודה שירים מעכבי כפרה כשאר המתנות אי עקר להו לגמרי הלכך אי חוקה אשארא כתיבא אדידהו נמי כתיבא: מפני מה לא נאמר - מי מעכב על ידינו שלא נדרוש בלשון זה אם כלה כפר ואם לא כלה לא כפר: ואמרינן - באיזהו מקומן (זבחים דף נב:): משמעות דורשין - מר משמע ליה הכי ומר משמע ליה הכי: שירים מעכבי איכא בינייהו - רבי עקיבא סבר שירים לא מעכבי והכי קאמר אם כפר עיקר המתנות כלה ואפי' לא שפך שירים ורבי יהודה סבר מעכבי והכי קאמר אם כלה הכל אז כפר ואם לא כפר הכל אין הכפרה של מתנות כפרה: ומי אמר רבי יוחנן הכי - דלרבי נחמיה שירים לא מעכבי דקאמרינן לעיל שניהן מקרא אחד דרשו ומסקנא לר' נחמיה חד למעוטי שירים דלא מעכבי: והאמר רבי יוחנן - במסכת זבחים בפרק השוחט והמעלה בחוץ (שם קיא.) תנא רבי נחמיה כדברי האומר שירים מעכבי דקאמר רבי נחמיה התם שירי הדם שהקריבן בחוץ חייב אלמא עבודה הן בפנים וקרינן בהו (ויקרא י״ז:ט׳) ואל פתח אהל מועד לא יביאנו וגו' ונכרת: יביא דם אחר ויתחיל - והרי כבר נקטר הקטורת וזה שוחט פר:
יהודה סבר: מקום שמתכפרין בו פעם אחת בשנה. ורבי נחמיה סבר: דברים המתכפרין בהן פעם אחת בשנה. אטו לרבי יהודה ״מקום״ כתיב? אלא, היינו טעמיה דרבי יהודה: כתיב ״זאת״, וכתיב ״אחת״. חד למעוטי בגדי לבן מבחוץ, וחד למעוטי בגדי זהב. ורבי נחמיה: חד למעוטי בגדי זהב, וחד למעוטי שירים דלא מעכבי. ורבי יהודה: אי מעכבי — מעכבי, ואי לא מעכבי — לא מעכבי. כדתניא: ״וכלה מכפר את הקודש״, אם כפר — כלה, ואם לא כפר — לא כלה, דברי רבי עקיבא. אמר לו רבי יהודה: מפני מה לא נאמר: אם כלה — כפר, ואם לא כלה — לא כפר, שאם חיסר אחת מן המתנות לא עשה ולא כלום. ואמרינן: מאי בינייהו? רבי יוחנן ורבי יהושע בן לוי. חד אמר: משמעות דורשין איכא בינייהו. וחד אמר: שירים מעכבי איכא בינייהו. ומי אמר רבי יוחנן הכי? והאמר רבי יוחנן: תנא רבי נחמיה כדברי האומר שירים מעכבי! קשיא. אמר רבי חנינא: קטורת שחפנה קודם שחיטתו של פר — לא עשה ולא כלום. כמאן — דלא כרבי יהודה, דאי רבי יהודה, האמר: כי כתיבא ״חוקה״ — בדברים הנעשים בבגדי לבן מבפנים הוא דכתיבא! אפילו תימא רבי יהודה, צורך פנים — כפנים דמי. תנן: אם עד שלא גמר מתנות שבפנים נשפך הדם — יביא דם אחר, ויחזור ויזה בתחילה מבפנים. ואם איתא, יחזור ויחפון מבעי ליה!
יומא ס: