הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
כד:מסכת מועד קטן24b
ואין עומדין עליו בשורה - אין צריך לעמוד עליו בשורה כשחוזרין מבית הקברות עוברין לפני האבל בשורה וכל אחד אומר לו תתנחם: ברכת אבלים - ברכה שאומר ברחבה כדאמר בכתובות (ד' ח:): תנחומי אבלים - כל שבעה הולכין לנחמו בביתו: דלוסקמא - ארון: הניטלת בכתף - באדם אחד: באגפיים - בשני בני אדם דרך כבוד: ואבריו כבן שתים - שאבריו גדולים: מצהיבין - מרגישין ומצערין: ניכר לרבים - שהיו מכירין כבר שהיה רגיל לצאת מן הבית: מה הן בהספד - כמה יהא גדול שמצוה להספידו: עניים בני שלש - לפי שהעני מצטער על בניו יותר מן העשיר לפי שאין לו שמחה אחרת: יום אחד לפני עצרת - היה אבל: הרי כאן ארבעה עשר - דעצרת חשוב כשבעה וזהו יום שלפני עצרת חשוב ז' דסבר כי האי תנא דלעיל (מועד קטן ד' כ.) דאמר אפילו יום אחד אפילו שעה אחת וכמאן דאמר עצרת כרגלים: מתני' על מטה זקופה - יושבין המנחמין: חולצין - כתפיהן:
שאול אומר: אף באיש אחד ושתי נשים. ואין עומדין עליו בשורה. ואין אומרים עליו ברכת אבלים ותנחומי אבלים. בן שלשים יוצא בדלוסקמא. רבי יהודה אומר: לא דלוסקמא הניטלת בכתף, אלא הניטלת באגפיים. ועומדין עליו בשורה, ואומרים עליו ברכת אבלים ותנחומי אבלים. בן שנים עשר חדש יוצא במטה. רבי עקיבא אומר: הוא בן שנה ואבריו כבן שתים, הוא בן שתים ואבריו כבן שנה — יוצא במטה. רבי שמעון בן אלעזר אומר: היוצא במטה — רבים מצהיבין עליו. אינו יוצא במטה — אין רבים מצהיבין עליו. רבי אלעזר בן עזריה אומר: ניכר לרבים — רבים מתעסקים עמו, אינו ניכר לרבים — אין רבים מתעסקים עמו. ומה הן בהספד? רבי מאיר בשם רבי ישמעאל אומר: עניים — בני שלש, עשירים — בני חמש. רבי יהודה אומר משמו: עניים — בני חמש, עשירים — בני שש, ובני זקנים — כבני עניים. אמר רב גידל בר מנשיא אמר רב: הלכה כרבי יהודה שאמר משום רבי ישמעאל. דרש רבי ענני בר ששון אפיתחא דבי נשיאה: יום אחד לפני עצרת ועצרת — הרי כאן ארבעה עשר. שמע רבי אמי ואיקפד, אמר: אטו דידיה היא? דרבי אלעזר אמר רבי אושעיא היא! דרש רבי יצחק נפחא אקילעא דריש גלותא: יום אחד לפני עצרת ועצרת — הרי כאן ארבעה עשר. שמע רב ששת איקפד, אמר: אטו דידיה היא? דרבי אלעזר אמר רבי אושעיא היא! דאמר רבי אלעזר אמר רבי אושעיא: מנין לעצרת שיש לה תשלומין כל שבעה — שנאמר: ״בחג המצות ובחג השבועות״, מה חג המצות יש לה תשלומין כל שבעה — אף חג השבועות יש לה תשלומין כל שבעה. אדבריה רב פפא לרב אויא סבא ודרש: יום אחד לפני ראש השנה וראש השנה — הרי כאן ארבעה עשר. אמר רבינא, הלכך: יום אחד לפני החג, וחג, ושמיני שלו — הרי כאן עשרים ואחד יום. רבינא איקלע לסורא דפרת, אמר ליה רב חביבא מסורא דפרת לרבינא: אמר מר, יום אחד לפני ראש השנה וראש השנה — הרי כאן ארבעה עשר? אמר ליה: אנא, מסתברא כרבן גמליאל הוא דאמינא. מתני׳ אין קורעין ולא חולצין ואין מברין אלא קרוביו של מת, ואין מברין אלא על מטה זקופה.
מועד קטן כד: