הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
כד.מסכת מועד קטן24a
אבל רבתי - מסכת שמחות: גוייתו - כל גופו ואיכא דאמרי אבר שלו: פריעת הראש - שמגלה האבל ראשו בשבת ואינו מתעטף וחזרת קרע לאחוריו וזקיפת המטה חובה בשבת: נעילת הסנדל - דלאו כולי עלמא סיימי מסאנייהו בשבת ולא מוכח דאבל הוא: לא כולי עלמא מגלי רישייהו - בשבת ואע"פ שמתעטף לא מיחזי כאבל: בשעת חימום - בשעת התחלת הצער בשעת מיתה: וכל עטיפה שאינה כעטיפת ישמעאלים - הלכך כיון דכל ימי שבוע שהוא אבל מתעטף כישמעאל אם אינו נוטלה בשבת נראה כנוהג אבילות דכ"ע לא נהיגי בעטיפה זו אלא אבלים בלבד: מחוי ר"נ - עטיפת ישמעאלים: גובי דיקנא - גומות שבלחי למטה מפיו: לא שנו - פריעת הראש בשבת דצריך לגלות חוטמו ושפמו וזקנו שהיה מכוסה בימי אבלו להודיע כי אין אבילות בשבת: אלא שאין מנעלים ברגליו אבל יש מנעלים ברגליו מנעליו מוכיחים עליו - דאינו אבל אבל לגלות ראשו אינו צריך ואם בא להתעטף בצינעא אפי' כעטיפת הישמעאלים אין בכך כלום: דמסתפינא מיניה - בקושיות: מחליף וקורע - אע"פ שאינו שעת חימום: כבוד אביו - שנו אבל לכולי עלמא אין קורע אלא בשעת חימום: ממאן שמיעא - לרב אושעיא הא דאמר אין מתאחין שמע מינה האי דאמר אין מתאחין אבוה דרב אושעיא: אונקלי - שייפינ"ש חלוק שקורעו: בתוך ביתו - שבצינעא מותר לנהוג אבילות בשבת: דפריס סודריה ארישיה - בשבת משום עטיפה דנהיג אבילות: כל ל' יום יוצא בחיק - בן ל' יום מוציאו בחיק לבית הקברות ולא בארון: אבל לא באיש אחד - שאין מתייחדין עם האשה:
מיניה רבי יוחנן משמואל: יש אבילות בשבת או אין אבילות בשבת? אמר ליה: אין אבילות בשבת. יתבי רבנן קמיה דרב פפא וקאמרי משמיה דשמואל: אבל ששימש מטתו בימי אבלו — חייב מיתה. אמר ליה רב פפא: אסור אתמר, ומשמיה דרבי יוחנן אתמר, ואי שמיעא לכו משמיה דשמואל, הכי שמיע לכו: אמר רב תחליפא בר אבימי אמר שמואל: אבל שלא פרע ושלא פירם — חייב מיתה, שנאמר: ״ראשיכם אל תפרעו ובגדיכם לא תפרומו ולא תמותו וגו׳״, הא אחר שלא פרע ושלא פירם — חייב מיתה. אמר רפרם בר פפא, תנא באבל רבתי: אבל אסור לשמש מטתו בימי אבלו, ומעשה באחד ששימש מטתו בימי אבלו, ושמטו חזירים את גוייתו. אמר שמואל: פח״ז חובה, נת״ר רשות. פריעת הראש, חזרת קרע לאחוריו, זקיפת המטה — חובה. נעילת הסנדל, תשמיש המטה, רחיצת ידים ורגלים בחמין ערבית — רשות. ורב אמר: אף פריעת הראש רשות. ושמואל, מאי שנא נעילת הסנדל דרשות — דלאו כולי עלמא עבידי דסיימי מסאנייהו. פריעת הראש נמי, לאו כולי עלמא עבידי דמגלו רישייהו! שמואל לטעמיה, דאמר שמואל: כל קרע שאינו בשעת חימום — אינו קרע. וכל עטיפה שאינה כעטיפת ישמעאלים — אינה עטיפה. מחוי רב נחמן עד גובי דדיקנא. אמר רבי יעקב אמר רבי יוחנן: לא שנו אלא שאין לו מנעלים ברגליו, אבל יש לו מנעלים ברגליו — מנעליו מוכיחין עליו. כל קרע שאינו בשעת חימום אינו קרע — והא אמרו ליה לשמואל: נח נפשיה דרב, קרע עליה תריסר מני. אמר: אזל גברא דהוה מסתפינא מיניה. אמר ליה לרבי יוחנן: נח נפשיה דרבי חנינא. קרע עליה תליסר אצטלי מלתא. אמר: אזל גברא דהוה מסתפינא מיניה! שאני רבנן, דכיון דכל שעתא מדכרי שמעתייהו — כשעת חימום דמי. אמר ליה רבין בר אדא לרבא: אמר תלמידך רב עמרם, תניא: אבל, כל שבעה קורעו לפניו, ואם בא להחליף — מחליף וקורע. בשבת, קורעו לאחוריו, ואם בא להחליף — מחליף ואינו קורע! כי תניא ההיא, בכבוד אביו ואמו. אותן קרעין מתאחין, או אין מתאחין? פליגי בה אבוה דרב אושעיא ובר קפרא. חד אמר: אין מתאחין, וחד אמר: מתאחין. תסתיים דאבוה דרב אושעיא דאמר אין מתאחין. דאמר רב אושעיא: אין מתאחין, ממאן שמיע ליה — לאו מאבוה? לא, מבר קפרא רביה שמיע ליה. אמר רבא: אבל מטייל באונקלי בתוך ביתו. אביי אשכחיה לרב יוסף דפריס ליה סודרא ארישיה ואזיל ואתי בביתיה. אמר ליה: לאו סבר לה מר אין אבילות בשבת? אמר ליה, הכי אמר רבי יוחנן: דברים שבצינעא — נוהג. רבי אליעזר אומר: משחרב בית המקדש עצרת כשבת וכו׳. אמר רב גידל בר מנשיא אמר שמואל: הלכה כרבן גמליאל. ואיכא דמתני להא דרב גידל בר מנשיא אהא: כל שלשים יום, תינוק יוצא בחיק, ונקבר באשה אחת ושני אנשים. אבל לא באיש אחד ושתי נשים.
מועד קטן כד.