הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
יט:מסכת כריתות19b
מתעסק בחלבים - כגון חלב ושומן לפניו ונודע שזה חלב וזה שומן ונתכוון לאכול שומן והביט למקום אחר והלכה ידו אל החלב ואכלו אי נמי חלב וחלב לפניו וסבור שהוא שומן ונתכוין לאכול חתיכה זו ואכל את זו ולא דמי לשוגג דשוגג היינו שנתכוין לחתיכה זו עצמה אבל סבור שהוא שומן: מתעסק בעריות - כגון נתכוון לבוא על אשתו נדה וסבור טהורה היא אחותו ואשתו לפניו ונשמטה אשתו ולא ידע ובאה אחותו במקומה ולא דמי לשוגג דשוגג כגון שנתכוון לזו עצמה וסבור שהיא אשתו: אלא מתעסק בשבת - להכי אתא קרא למיפטריה. מתעסק בשבת מפרש לקמיה: מלאכת מחשבת - שחשב ונתכוון למלאכה זו עצמה: משכחת לה - מתעסק בשבת כגון שנתכוון כו': להגביה - פטור לדברי הכל דהאי מתעסק הוי דלא נתכוון לשום חתיכה: דקדקתם אחרי - כלומר נצחתוני וקפחתוני: הגביה - חפץ בין השמשות שבין שבת ליום הכיפורים כדי להוציאו דאהגבהה חייב מיד שיש הגבהה שהיא הוצאה כגון שהיא סמוך לרשות הרבים והוא עומד ברשות הרבים מהו היכי מצית למימר התם מקצתה היום ומקצתה למחר: דקדקתם אחרי - וחשבתם לנצחני ולא הועלתם כלום דאיכא למימר נמי מקצת הגבהה היום ומקצת הגבהה למחר: ולר' יוסי - נהי נמי דמקצתה היום ומקצתה למחר (הוא) גמר מלאכה הוא אמאי קאמר לדברי הכל פטור והא שמעינן ליה לרבי אליעזר דמחייב: ושנים על האריג - כל השיעור הוא זה. ובתחלה היינו טעמא דבעי שלשה משום דסתרי דשנים אינן מתקיימין אבל הכא איכא למימר חציו היום וחציו למחר: כי תחטא ולא ידע ואשם - גבי אשם תלוי כתיב: מאי הוי עלה - דספק אכל ספק לא אכל אליבא דר"ש: חטא ואינו יודע במאי חטא - כגון חלב ונותר לפניו ולא ידע איזו מהן אכל או ספק חטא או ספק לא חטא כגון שומן וחלב לפניו: תינוקות היינו מתעסק - שנתכוון למול את זה ומל את זה ושוגג כגון שהיה מתכוין לזה עצמו אבל סבור שנולד בשבת: בדבר דלאו מצוה - כגון נתכוין לתאנה זו ולקט את זו: מקלקל בחבורה חייב - דהכי אמרינן בבבא קמא בפרק המניח את הכד (דף לד:) כל המקלקלין פטורין חוץ מחובל ומבעיר: אבל בחד מינא אפילו רבי יהושע מחייב - ואת אמרת מתעסק בשבת פטור דמשמע בסתם ואפילו בחד מינא: אפילו ר' יהושע מחייב - דלאו מתעסק הוא שהרי ללקיטת תאנים נתכוין וליקט תאנים אף על גב דאביי ורבא לא פטרי במתעסק אלא במתכוין להיתר כגון לחתוך את התלוש אבל שמואל אפי' במתעסק באיסור פטר מדנקט הש"ס למילתיה מלאכת מחשבת אסרה תורה משמע שיתכוין בו: ותא בתראי - תריץ כוותי דמתעסק פטור והכא לאו מתעסק הוא דאותה שנתכוין אותה ליקט ומאי טעמא פטר רבי יהושע כגון שאבד מלקט מלבו מחשבה ראשונה של לקיטה אבדה מלבו ושכחה כגון שנתכוין ללקוט ענבים ושכח וכסבור תאנים בעינא והלכה ידו על הענבים וליקטן בלא מתכוון הרי נעשית בקשתו שלענבים היה צריך [אבל לא נעשית מחשבתו] שבשעת לקיטה חשב על התאנים ועכשיו נמצא שלא נעשית מחשבתו ואנן תרוייהו בעינן בקשתו ומחשבתו:
דמאי? אי דחלבים ועריות – חייב, דאמר רב נחמן אמר שמואל: המתעסק בחלבים ועריות – חייב, שכן נהנה! ואי מתעסק בשבת – פטור, מאי טעמא? מלאכת מחשבת אסרה תורה! לרבא, משכחת לה כגון שנתכוון לחתוך את התלוש וחתך את המחובר. לאביי, משכחת לה כגון דנתכוון להגביה את התלוש וחתך את המחובר. דאיתמר: נתכוון להגביה את התלוש וחתך את המחובר – פטור, מאי טעמא? דהא לא איכוון לשום חתיכה. לחתוך את התלוש וחתך את המחובר – אביי אמר: חייב, דהא איכוון לשום חתיכה. רבא אמר: פטור, דהא לא איכוון לחתיכה דאיסורא. רבי יוסי אומר: לא נחלקו כו׳. תניא, אמר להן רבי יוסי: דקדקתם אחרי. מאי אמרי ליה דאמר להו דקדקתם אחרי? הכי אמרו ליה: הגביה בין השמשות, מהו? אמר להו: דקדקתם אחרי. ונימא להו: מקצת הגבהה היתה מהיום ומקצתה למחר! הכי נמי קאמר להו: דקדקתם אחרי, ולא העליתם בידכם כלום. ולרבי יוסי גמר מלאכה, לרבי אליעזר פטור? הא שמענא ליה דמחייב! דתנן, רבי אליעזר אומר: האורג שלשה חוטין בתחלה, ואחד על האריג – חייב! אמר רב יוסף: רבי יוסי אליבא דרבי אליעזר הכי מתני, רבי אליעזר אומר: האורג שלשה חוטין בתחלה, ושנים על האריג – חייב. אמר רבי יהודה: פוטרו היה רבי יהושע אף מאשם תלוי. תניא, אמר רבי יהודה: פוטרו היה רבי יהושע אף מאשם תלוי, שנאמר ״כי תחטא ולא ידע״ – פרט לזה שידע שחטא. אמר לו רבי שמעון: זהו שמביא אשם תלוי, שנאמר: ״ועשה ולא ידע״, וזה לא ידע במה עשה. אבל ספק אכל חלב ספק לא אכל – צא ושאל עליו אם מביא אשם תלוי אם לאו. מאי הוי עלה? תא שמע: חטא ולא ידע במה חטא, או ספק חטא ספק לא חטא – מביא אשם תלוי. מאן שמענא ליה דאמר: חטא ואין ידוע במאי חטא מביא אשם תלוי? רבי שמעון, וקא תני: ספק חטא ספק לא חטא – מביא אשם תלוי, שמע מינה: סבירא ליה לרבי שמעון: ספק חטא ספק לא חטא – מביא אשם תלוי. רבי שמעון שזורי ורבי שמעון אומר לא נחלקו כו׳ אם כן, מה תלמוד לומר ׳אשר חטא בה׳״? פרט למתעסק. אמר רב נחמן אמר שמואל: מתעסק בחלבים ועריות – חייב, שכן נהנה. מתעסק בשבת – פטור, מלאכת מחשבת אסרה תורה. אמר ליה רבא לרב נחמן: והא תינוקות, דכי מתעסק דמי, ותנן: מי שהיו לו שני תינוקות, אחד למול בשבת ואחד למול אחר השבת, ושכח ומל את של אחר השבת בשבת – רבי אליעזר מחייב חטאת, ורבי יהושע פוטר. עד כאן לא פטר רבי יהושע אלא משום דקסבר: טעה בדבר מצוה ולא עשה מצוה – פטור, אבל מתעסק בדבר דלאו מצוה – אפילו רבי יהושע מחייב! אמר לו: הנח לתינוקות, הואיל ומקלקל בחבורה – חייב, מתעסק בחבורה – חייב. איתיביה רב יהודה לשמואל: רבי יהודה אומר: אפילו מתכוין ללקט תאנים וליקט ענבים, ענבים וליקט תאנים, שחורות וליקט לבנות, לבנות וליקט שחורות – רבי אליעזר מחייב חטאת, ורבי יהושע פוטר. והא הכא מתעסק הוא, ורבי יהושע נמי לא קא פטר אלא מן מינא למינא, אבל בחד מינא – אפילו רבי יהושע מחייב! אמר ליה: שיננא, שבוק מתניתין ותא בתראי, הכא במאי עסקינן: כגון שאבד מלקט מלבו, נתכוון ללקט ענבים, ושכח וסבור תאנים בעינא, והלכה ידו על הענבים, דרבי אליעזר סבר: הרי נעשתה כוונתו, ורבי יהושע סבר: הרי לא נעשתה כוונתו ומחשבתו.
כריתות יט: