הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
טו.מסכת כריתות15a
שחטה ואת בת בתה - לא עבד איסורא: ואחר כך שחט את בתה - של ראשונה עכשיו נמצא ששחט ב' איסורים ראשונה אותו ואת בנו שלישית ושניה בנו ואותו דבנו שניה ואותו שלישית והילכך סופג פ' לסומכוס אף על גב דשם אחד הן: דגופין מוחלקין - שמחמת ראשונה ושניה באו אלו שני איסורים על השלישית אבל הכא אין גופין מוחלקין: דלמא כדר' אבהו - אבל הכא אע"ג דעל ידי בתה ובת בתה ובת בנה נאסרה הזקנה עליו ג' איסורים ואין גופין מוחלקין בה: זמה אחת - דאינו חייב על אשה ובתה ובת בתה ובת בנה בביאה אחת כמתני' אלא אחת והיינו חמותו ואם חמותו ואם חמיו: מתני' באיטליז - שוק: עמאום - שם העיר: הבא על אחותו כו' - מפרש בגמ': גמ' הרי שמות מוחלקין - שג' לאוין מוחלקין בהו: שמות - לאוין: שם א' - לנדה לא תקרב: שהיא אחות אביו - כדמפרש לקמי' ברשיעא בר רשיעא: ערות אחותו גלה - מפרש בפ"ק (לעיל כריתות ב:) דאייתר ליה להא דרשא: בא עליה - על אחת מכל העריות וחזר ובא עליה בהעלם אחת: בבא על ה' נשים נדות - בהעלם אחת: הואיל והוא גרם להן - להביא כל אחת חטאת דהיינו ה' חטאות הלכך הוא נמי מייתי ה' חטאות אבל ה' ביאות בערוה אחת בהעלם א' היא נמי לא מתיא אלא חד וכן הוא: הוא בהעלם אחת - בין [בא] ה' ביאות בה' עריות בין ה' ביאות על כל אחת: והן ה' העלמות - שנודע לכל אחת בין כל ביאה וביאה מביאותיו הוא אינו חייב אלא אחת על כל אחת והיא על כל אחת ואחת חייבת ה' דהיינו על כל ביאה וביאה. אלמא אף על גב דהוא גרם לכל אחת להביא ה' חטאות לא בעי הוא למייתי על כל חדא אלא אחת: ואית ספרים דכתיב בהו הוא בהעלם אחת והיא בה' העלמות - ובערוה אחת מיירי לשון נקייה הוא ויש"ר כח"ו: קצר - כגרוגרת בשבת וזה השיעור חזר וקצר בהעלם א' מה לי אמר רבי אליעזר: שתי ביאות א"א לערב - הילכך חשיבי [אבל] קצירת שתי גרוגרות אפשר לערב ולקצור בבת אחת: ר' אליעזר מחייב על ולדי מלאכות במקום אבות מלאכות - שאם עשה אב ותולדה בהעלם אחת חייב שתים הא אב ואב כגון קצר וקצר דזו וזו אב מלאכה פטור מן אחת: הכא במאי עסקינן - הא דקתני רבי אליעזר כו' דדייקינן מינה הא אב ואב פטור: בדלית - טרייל"א של גפן היא: המודלית על גבי תאנה - ותאנים בתאנה ואין ענבים בגפן והיה צריך לבצור הגפן להסקה וקצץ בבת אחת פרי התאנה וזמורת הגפן דחייב שתים חדא אפרי דתאנה דהיינו קוצר וחדא אזמורה דתולדה דקוצר דקיימא לן (שבת דף עג:) זומר וצריך לעצים תולדה דקוצר היא משום הכי חייב שתים אף על גב דבבת אחת הואיל ושמות מוחלקין זה אב וזו תולדה וגופין מוחלקין דשני אילנות הן: דכוותה גבי קצר וקצר - דדייקינן הא אב ואב פטור כגון שקצר שתי גרוגרות בבת אחת דהשתא לאו תרתין הוא דעבד ובבת אחת עשאן גופין ושמות מוחלקין נמי ליכא אבל קצר וחזר וקצר דתרתין מלאכות עבד בהעלם אחת מחייב ר' אליעזר: מתני' אבר המדולדלת בבהמה - תלוש רובה ומעורה במקצת: מהו - שיטמא משום אבר מן החי כאילו נתלש לגמרי דקיימא לן בהעור והרוטב (חולין קכח:) דאבר מן החי מטמא כנבלה: אבר - הנתלש מן האדם לגמרי מטמא כמת בפרק העור והרוטב (חולין קכט:) והמדולדלת שדבוק קצת טהור:
ואת בת בתה, ואחר כך שחט את בתה – סופג את הארבעים. סומכוס אומר משום רבי מאיר: סופג שמונים. אמר רבא: דלמא לא היא, עד כאן לא קאמר רבי יוחנן בן נורי הכא אלא משום שמות מוחלקין, דמיקריא חמותו, ומיקריא אם חמותו, ומיקריא אם חמיו. אבל גבי אותו ואת בנו, דכולהו ״אותו ואת בנו״ מיקריין, דאין שמות מוחלקין – לא. אמר רב נחמן בר יצחק: דלמא עד כאן לא קאמר סומכוס אלא גבי אותו ואת בנו, דגופין מוחלקין. אבל הכא, דאין גופין מוחלקין, אימא כרבי אבהו אמר רבי יוחנן סבירא ליה, דאמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן: ״שארה הנה זמה היא״, הכתוב עשאן לכולן זמה אחת. מתני׳ אמר רבי עקיבא: שאלתי את רבן גמליאל ואת רבי יהושע באיטליס של עימאום, שהלכו ליקח בהמה למשתה בנו של רבן גמליאל, הבא על אחותו ועל אחות אביו ועל אחות אמו, מהו? חייב אחת על כולן, או חייב על כל אחת ואחת? לו: לא שמענו, אבל שמענו: הבא על חמש נשיו נדות בהעלם (אחת) [אחד], שהוא חייב על כל אחת ואחת, (ורואה אני) [ורואין אנו] שהדברים קל וחמר. גמ׳ היכי דמי? אילימא כדקתני, מאי תיבעי ליה? הרי שמות מוחלקין, הרי גופין מוחלקין! אלא הכי קתני: הבא על אחות אביו שהיא אחות אמו, חייב אחת על כולן, או חייב על כל אחת ואחת, מהו? מי אמרינן: הרי שמות מוחלקין, או דלמא הרי אין גופין מוחלקין? אמרו לו: לא שמענו, אבל שמענו: הבא על חמש נשיו נדות בבת אחת, שהוא שם אחד, שחייב על כל אחת ואחת משום נדה, וראינו שהדברים קל וחומר: ומה הבא על חמש נשיו נדות בבת אחת, שהיא שם אחת – חייב על כל אחת ואחת, אחותו שהיא אחות אביו שהיא אחות אמו, שהן שלשה שמות – אינו דין שיהא חייב על כל אחת ואחת? איכא למיפרך: מה לחמש נדות – שכן גופין מוחלקין! אלא אמר קרא: ״ערות אחותו גלה״, לחייב על אחותו שהיא אחות אביו שהיא אחות אמו. אמר רב אדא בר אהבה: משכחת לה ברשיעא בר רשיעא, שבא על אמו והוליד שתי בנות, וחזר ובא על אחת מהן והוליד בן, ובא בנו על אחות אמו, שהיא אחותו, שהיא אחות אביו, דהוה ליה רשיעא בר רשיעא. תנו רבנן: בא עליה, וחזר ובא עליה, וחזר ובא עליה – חייב על כל אחת ואחת, דברי רבי אליעזר. וחכמים אומרים: אינו חייב אלא אחת. ומודים חכמים לרבי אליעזר בבא על חמש נשיו נדות בבת אחת, שהוא חייב על כל אחת ואחת, הואיל והוא גרם להן. אמר רבא לרב נחמן: מי אמרינן ״הואיל והוא גרם להן״? והתניא: הוא בהעלם (אחת) [אחד] והיא בחמשה העלמות – הוא אינו חייב אלא אחת והיא חייבת על כל אחת ואחת. אלא אימא: הואיל וגופין מוחלקין. איבעיא להו, קצר וקצר – מה לי אמר רבי אליעזר? טעמא דרבי אליעזר התם משום דהוא דעבד תרתין, ואמטול (ל)הכי אמר: חייב על כל אחת ואחת, והכא נמי דעבד תרתין, או דלמא טעמיה דרבי אליעזר התם משום דאי אפשר לו לערבן לביאות זו בזו, אמטול (ל)הכי אמר רבי אליעזר: חייב על כל אחת ואחת, אבל קצר כגרוגרת וחזר וקצר כגרוגרת בהעלם (אחת) [אחד], כיון דאפשר לו לערב שתי גרוגרות בבת אחת אינו חייב אלא אחת, מאי? אמר רבה: טעמא דרבי אליעזר התם – משום דעבד תרתי, הכא נמי הא עבד תרתי. ורב יוסף אמר: טעמא דרבי אליעזר התם – דאי אפשר לו לערבן, אבל אפשר לו לערבן – אינו חייב אלא אחת. איתיביה אביי לרבה: רבי אליעזר מחייב על ולדי מלאכות במקום אבות מלאכות. הא אב ואב, בבת אחת – פטור. ואי אמרת טעמא דרבי אליעזר משום דקעבד תרתי, אמאי פטור? אמר מר בריה דרבנן: אנא ורב נחומי בר זכריה תרגימנא: הכא במאי עסקינן – בדלית המודלית על גבי תאינה וקצצן בבת אחת, משום הכי מחייב רבי אליעזר, הואיל ושמות מוחלקין וגופין מוחלקין. דכוותה קצר וקצר, היכי משכחת לה דמיפטר? כגון שקצר שתי גרוגרות בבת אחת, אבל קצר כגרוגרת וחזר וקצר כגרוגרת – חייב. מתני׳ ועוד שאל רבי עקיבא: אבר המדולדל בבהמה, מהו? אמרו לו: לא שמענו, אבל שמענו אבר המדולדל באדם שהוא טהור, וכך היו
כריתות טו.