הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
עו:מסכת עירובין76b
הני מילי בעגולא - כדת רוחב דבר עגול הוי טפח ודת רוחב עגול אין רחבו אלא באמצעו ואנן רוחב ד' כדת מרובע בעינן שרחב בדפנותיו כמדת אמצעו: אבל - הכא דבעית למינקט ריבוע ד' על ד' והיקפה שיתסר ד' לכל רוח בגו עיגולא לבד מאי דמדלית מעגולא בעי היקפא טפי כדי למנקט בגוויה מורשי דריבועא דהוי ד' הן ואלכסונן: בשיתסר - היקף סגיא ד' היקף לכל רוח דמרובע: ה"מ - דסגי באטפויי ריבעא למיהוי שיתסר בעגולא דנפיק מגו ריבועא כגון חלון מרובע ד' על ד' הקיפו שיתסר ואי מעגלת מגואי דאין רוחב ד' אלא באמצעו אית ליה היקפא תריסר וטפי עליה מרובע רביע: מכדי כל אמתא כו' - וסגי ליה להאי עגולא בפותיא דד' טפחים ואלכסונ' בעיגולא וכל דבר עגול שוה מדת אלכסונו למדת אמצעו דהא אין לו זויות כמה בעי למיהוי פותיה ד' ותמני חומשי דהוו להו חמשה ותלת חומשי וכי מקפת לעיגולא דהאי שיעורא כמה הוה היקפא חמיסר פושכי ותשעה חומשי דהוה להו שיבסר נכי חומשא: ריבוע מגו עיגולא פלגא - בעי למשקל מיניה פלגא דהאי שיעורא דפייש דהיינו תילתא דמעיקרא דהוו להו תמניא מכ"ד ופשו להו שיתסר דסבירא להו דכל אלכסונא הכי הוי: ל"ש - דבעי' תוך עשרה: שבין שני גגין - ואליבא דרבנן דאמרי לקמן כשם שדיורין חלוקין למטה כך חלוקין למעלה דלא מצי לטלטל מגג זה לאידך בלא עירוב: תרגמא - להאי בתוך עשרה דקתני משום חצירות: והא אחד לי קתני - אלמא כולן שוין: תרגמא - לאחד לי דמשמע דכולן שוין אארבעה על ארבעה: בית ועלייה - של שני בני אדם: לול - ארובה בקרקעית העליה והעליה גבוה מקרקע הבית מי אמרי' ביתא כמאן דמלי דמי והוי כמאן דלא גבוה עשרה ואין צריך סולם קבוע להיות שם במקום הפתח להתירן לערב זה עם זה או לא אמרינן כמאן דמלי ובעי סולם למיהוי כפתח ביניהן כדאמרי' בכיצד מעברין (לעיל עירובין נט:): סולם תורת פתח עליו: מן הצד - בחלון שבכותל: מתני' כותל שבין שתי חצירות - האי דנקט רחב ארבע משום סיפא נקט ליה דבעי למיתני היו בראשו פירות אלו עולין מכאן ואוכלין ובלבד שלא יורידו למטה דחשיב רשותא באנפי נפשיה ולא מיבטל לא לגבי האי ולא לגבי האי אבל לענין מיהוי מחיצה בכל דהו פותיא הוי סתימה ואין מערבין אחד: ובלבד שלא יורידו - כדפרישית: יותר מכאן - הוי פירצה והוי להו כולהו כדיורי חצר אחת ואם עירבה כל אחת לעצמה הוו להו כחולקין את עירובן ואוסרין אלו על אלו: גמ' אויר ב' רשויות שולטות בו - כיון דלא חשיב למיהוי רשות' בטיל לגבי תרוייהו ורשות ב' החצירות שולטות בו ואוסרין זה על זה ואפי' על ראשו אסור לטלטל:
מילי בעיגולא, אבל בריבועא בעינן טפי. מכדי, כמה מרובע יתר על העגול — רביע, בשיתסר סגיא! הני מילי עיגולא דנפיק מגו ריבועא. אבל ריבועא דנפיק מגו עיגולא, בעינן טפי. מאי טעמא? משום מורשא דקרנתא. מכדי, כל אמתא בריבוע — אמתא ותרי חומשי באלכסונא, בשיבסר נכי חומשא סגיא. רבי יוחנן אמר כי דייני דקיסרי, ואמרי לה כרבנן דקיסרי, דאמרי: עיגולא מגו ריבועא — ריבעא, ריבועא מגו עיגולא — פלגא. פחות מארבעה על ארבעה וכו׳. אמר רב נחמן: לא שנו אלא חלון שבין שתי חצירות, אבל חלון שבין שני בתים אפילו למעלה מעשרה נמי, אם רצו לערב — מערבין אחד. מאי טעמא? ביתא כמאן דמלי דמי. איתיביה רבא לרב נחמן: אחד לי חלון שבין שתי חצירות, ואחד לי חלון שבין שני בתים, ואחד לי חלון שבין שתי עליות, ואחד לי חלון שבין שני גגין, ואחד לי חלון שבין שני חדרים — כולן ארבעה על ארבעה בתוך עשרה! תרגומא אחצירות. והא ״אחד לי״ קתני! תרגומא אארבעה על ארבעה. בעא מיניה רבי אבא מרב נחמן: לול הפתוח מן בית לעלייה, צריך סולם קבוע להתירו או אין צריך סולם קבוע להתירו? כי אמרינן ביתא כמאן דמלי דמי — הני מילי מן הצד, אבל באמצע — לא, או דילמא לא שנא? אמר ליה: אינו צריך. סבור מינה: סולם קבוע הוא דאינו צריך, הא סולם עראי — צריך. איתמר, אמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן: אחד סולם קבוע ואחד סולם עראי — אינו צריך. מתני׳ כותל שבין שתי חצירות, גבוה עשרה ורוחב ארבעה — מערבין שנים, ואין מערבין אחד. היו בראשו פירות — אלו עולין מכאן ואוכלין, ואלו עולין מכאן ואוכלין, ובלבד שלא יורידו למטן. נפרצה הכותל, עד עשר אמות — מערבין שנים, ואם רצו מערבין אחד, מפני שהוא כפתח. יותר מכאן — מערבין אחד ואין מערבין שנים. גמ׳ אין בו ארבעה מאי? אמר רב: אויר שתי רשויות שולטת בו, לא יזיז בו אפילו מלא נימא.
עירובין עו: