הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
כו.מסכת תמורה26a
גמ' תמורת עולה תמורת שלמים גרסי' ול"ג ותמורת שלמים: ור' יוסי קסבר אי אמינא תמורת עולה ושלמים כו' - ור' יוסי אמר לך קסבר האי גברא אי אמינא האי לישנא תמורת עולה ושלמים תהוי קדושה ולא קריבה וטעה בהכי דסבר אימא תמורה אכל חד וחד ותהוי קדושה גמורה ליקרב הלכך אע"ג דאמינא בהאי לישנא לתרוייהו איכוין הוה ליה כאומר לא תחול זו אלא אם כן חלה זו. לשון ירושלמי דר' מאיר סבר האי גברא דאמר תמורת עולה ותמורת שלמים הוא דקטעי דקסבר אי לא אמינא כו' הוא דהדר ביה והתניא בניחותא דפלוגתייהו בהכי ר' יוסי היינו רבנן דהא ודאי כי אמרי רבנן נמי דחלו תרוייהו לא אמרי אלא היכא דמתחלה נתכוין לכך דבנמלך כ"ע מודו דאין דבריו האחרונים כלום דודאי לא מצי לאימלוכי: בהמה חציה עולה וחציה חטאת תקרב עולה - דתפוס לשון ראשון וכיון דקדשה לפלגא קדושת עולה קדשה כולה ואע"ג דגבי האומר רגלה של זו עולה לא אר"מ דתיחול קדושה בכולה כדקתני בפירקין (דף יח.) אפ"ה בחציה מודה כדאמרי' התם הכל מודים בדבר שהנשמה תלויה בו: תמות - דאף בגמר דבריו אדם נתפס ואיהו לא הוי מחוייב חטאת הלכך תמות: ושוין באומר חציה חטאת - תחלה והדר חציה עולה דתמות: שוין מני ר"מ - דעל כרחך הכי משמע דאפילו ר"מ דאמר ברישא תיקרב הא תמות והא מילתא פשיטא דהא ר"מ תפוס לשון ראשון אית ליה וכיון דאמר חציה חטאת ברישא כ"ש דתמות הואיל ואינו מחוייב חטאת: מעורבת - שנתערבו בה שתי קדושות ואע"ג דתרוייהו חיילי עלה קרבה הואיל ומערב בה מידי דחזי להקרבה קמ"ל: תמורתה איצטריכא ליה - לאשמועינן דכיוצא בה היא ואינה קריבה אלא היא תימכר לאחר שתסתאב ויביא בדמי חציה עולה ובדמי חציה שלמים דמהו דתימא נהי דאיהי לא קרבה כו': ואינה קריבה - הואיל ומתחלה כשהקדיש חציה לא היתה ראויה ליקרב דלא קדשה לחציה וכיון דלא הואי דידיה לא פשטה קדושה בההיא שעתא בכולה דאין אדם מקדיש דבר שאינו שלו:
גמ׳רבי יצחק ברבי יוסי אמר רבי יוחנן: הכל מודים באומר ״תחול זו״ ואחר כך ״תחול זו״ — דברי הכל תפוס לשון ראשון. ״לא תחול זו אלא אם כן חלתה זו״ — תרווייהו קדשי. לא נחלקו אלא כגון משנתינו, דאמר ״תמורת עולה תמורת שלמים״, דרבי מאיר סבר: מדהוה ליה למימר ״תמורת עולה ושלמים״, ואמר ״תמורת עולה תמורת שלמים״ — הויא ליה כאומר ״תחול זו ואחר כך תחול זו״. ורבי יוסי סבר, אי אמר ״תמורת עולה ושלמים״, הוה אמינא קדושה ואינה קריבה, קא משמע לן. תנו רבנן: האומר ״בהמה זו חציה תמורת עולה וחציה תמורת שלמים״ — כולה תקרב עולה, דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים: תרעה עד שתסתאב, ותימכר, ויביא בדמי חציה תמורת עולה ובדמי חציה תמורת שלמים. אמר רבי יוסי: אם לכך נתכוון מתחלה, הואיל ואי אפשר להוציא שני שמות כאחת — דבריו קיימין. רבי יוסי היינו רבנן! כולה רבי יוסי קתני לה. תניא אידך: ״בהמה, חציה עולה וחציה חטאת״ — כולה תיקרב עולה, דברי רבי מאיר. רבי יוסי אומר: תמות, ושוין באומר ״חציה חטאת וחציה עולה״ שתמות. שוין — מני? רבי מאיר. פשיטא! מהו דתימא: אי לאו דאשמעינן, הוה אמינא טעמא דרבי מאיר לאו משום ״תפוס לשון ראשון״, אלא היינו טעמא — חטאת מעורבת קריבה. ואפילו כי אמר ״חציה חטאת״, והדר אמר ״חציה עולה״, קריבה — קא משמע לן דלא. תניא אידך: אמר ״בהמה זו חציה עולה וחציה שלמים״ — קדושה, ואינה קריבה, עושה תמורה, ותמורתה כיוצא בה. מני? רבי יוסי היא, פשיטא דקדושה ואינה קריבה! תמורתה איצטריך ליה, דמהו דתימא: נהי דהיא לא קרבה — תמורתה תקרב, קא משמע לן. מאי שנא היא דלא קרבה — דהויא לה קדושה דחויה, תמורתה נמי מכח קדושה דחויה קאתיא. אמר רבי יוחנן: בהמה של שני שותפים, הקדיש חציה שלו, וחזר ולקח חציה אחרת והקדישה — קדושה ואינה קריבה, ועושה תמורה, ותמורתה
תמורה כו.