הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
קמב.מסכת חולין142a
בעומד ואומר זה וזה אני נוטל סגיא - כבית הלל במסכת ביצה (דף י.): פירי חדתי - ביצים שהטילה אותם האם ולא עמדה מעליהם מעולם ולא קנתה לו חצרו ללוי דאסור לזכות בהן כל זמן שהאם רובצת עליהם ולוי היה צריך לילך לקנות ומה שלא קנה אינו יכול להקנות ואם יקנה לו בסודר יכול לחזור בו: זיל טרוף אקן דליתגבהו - אמהות וליקנינהו לוי לפירות על ידו חצירו ויקנהו לוי ניהלך בסודר: מתני' שהיא כאיסר - שאין בה חסרון כיס אלא דבר מועט: גמ' שמתן שכרה בצדה - כגון כבוד אב ואם ושלוח הקן שלא תוכל להבין מתן שכרה שעתידין המתים להחיות: לעולם שכולו טוב - שאין בו לא היזק ולא יסורין אלא טובה. ובשילהי פרק קמא דקדושין (דף לט:) אמרינן דרבי יעקב עובדא חזא באחד שאמר לו אביו עלה לבירה והבא לי גוזלות ועלה ושלח את האם ונטל את הבנים וקיים כבוד אב ואם ושלוח הקן ובחזרתו נפל ומת היכן טובתו של זה והיכן אריכות ימיו אלא הוי אומר למען ייטב לך לעולם שכולו טוב ולמען יאריכון ימיך לעולם שכולו ארוך:
ואומר ״זה וזה אני נוטל״ סגיא! הנהו פירי חדתי הוו, דלוי בר סימון גופיה לא הוה קני להו, והכי קאמר ליה: זיל וטרוף אקן, דליתגבהו וניקנינהו לוי בר סימון, והדר ליקנינהו ניהלך בסודר. מתני׳ לא יטול אדם אם על בנים, אפילו לטהר את המצורע. ומה אם מצוה קלה, שהיא כאיסר, אמרה תורה ״למען ייטב לך והארכת ימים״, קל וחומר על מצות חמורות שבתורה. גמ׳ תניא, רבי יעקב אומר: אין לך כל מצוה ומצוה שבתורה שמתן שכרה בצדה, שאין תחיית המתים תלויה בה. בכבוד אב ואם כתיב: ״למען יאריכן ימיך ולמען ייטב לך״, בשילוח הקן כתיב: ״למען ייטב לך והארכת ימים״. הרי שאמר לו אביו: עלה לבירה והבא לי גוזלות! ועלה, ושלח את האם ולקח את הבנים, ובחזרתו נפל ומת. היכן אריכות ימיו של זה? והיכן טובתו של זה? אלא ״למען יאריכון ימיך״ – בעולם שכולו ארוך, ״ולמען ייטב לך״ – לעולם שכולו טוב. ודלמא לא הוה הכי? רבי יעקב מעשה חזא! ודלמא מהרהר בעבירה הוה? מחשבה רעה אין הקדוש ברוך הוא מצרפה למעשה. ודלמא מהרהר בעבודה זרה הוה, דכתיב: ״למען תפש את בית ישראל בלבם״, ואמר רב אחא בר יעקב: זו מחשבת עבודה זרה. הכי קאמר: אם איתא דאיכא שכר מצות בהאי עלמא, תהני ליה ותגן עליה דלא ליתי לידי הרהור וליתזק, אלא שכר מצות בהאי עלמא ליכא. והאמר רבי אלעזר: שלוחי מצוה אינן נזוקים! בחזרתם שאני. והאמר רבי אלעזר: שלוחי מצוה אינן נזוקים, לא בהליכתן ולא בחזרתן! סולם רעוע הוה, ומקום דקבוע היזקא שאני, דכתיב: ״ויאמר שמואל איך אלך ושמע שאול והרגני״. אמר רב יוסף: אלמלא דרשיה אחר להאי קרא כרבי יעקב בר ברתיה – לא חטא. מאי חזא? איכא דאמרי: כי האי מעשה חזא, ואיכא דאמרי: לישנא דרבי חוצפית המתורגמן חזא, דהוה מוטלת באשפה. אמר: פה שהפיק מרגליות ילחוך עפר?! והוא לא ידע ״למען ייטב לך״ – בעולם שכולו טוב, ״ולמען יאריכון ימיך״ – בעולם שכולו ארוך. הדרן עלך שילוח הקן, וסליקא לה מסכת חולין.
חולין קמב.