הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
קלו:מסכת חולין136b
דלא כר' אלעאי - דמקיש גז לתרומה: ממין על שאינו מינו - כגון שחורות ולבנות ואע"ג דחד פירא הוא: וב"ה אומרים תורמין - דכולו מין תאנים ות"ק פליג אדרבי יצחק ואמר לא נחלקו ב"ה בדבר זה דתרי מיני נינהו: שחופות - פלנ"ש: מכר לו - ישראל לישראל: זה נותן לעצמו וזה נותן לעצמו - הואיל ולא שייר לעצמו מאותו המין כלום אין עליו להפריש על אותן גיזים שמכר ואע"פ שהצאן לא מכרום על הלוקח להפריש שלקח ממתנות הכהן אלמא תרי מיני נינהו ואין מפריש מזה על זה דאי מפרשי הוה ליה שיורא גבי מוכר ותנן לקח גז צאנו של חבירו אם שייר המוכר חייב: סיפא דקתני נמי מכר זכרים אבל לא נקבות זה נותן לעצמו כו': ה"נ דתרי מיני נינהו - ולא הוי שיורא: אלא - ודאי שיורא הוא ואמוכר רמיא למיתב כולהו והא דקתני זה נותן לעצמו וזה נותן לעצמו עצה טובה קמ"ל אשמעינן תנא למוכר שלא יתן לו מן הנקבות המשומרות לו על הזכרים שמכר משום דהאי דזכרים אשון קשה והאי דנקבות רכיך לפיכך יקנה מן הלוקח כדי ראשית הגז של זכרים מצמר הזכרים: ה"נ - גבי שחופות ולבנות משום עצה טובה הוא דגיזת הלבנות טובה משל שחופות ויקנה מן הלוקח כשיעור השחופות ויתן לו לכהן: ששיריה נכרין - דאם אמר כל גרני תרומה לא אמר כלום: אין והתנן - בניחותא: ה"ג ותניא אידך לא אמר כלום: כר' אלעאי בראשית הגז - וה"ה למתנות: אין דברי תורה מקבלין טומאה - במסכת ברכות דקתני גבי בעל קרי דצריך טבילה לדברי תורה: חטה שעורה וחרצן - שלשתן יחד כדאמר באותו ואת בנו הזורע כלאים לוקה ואוקימנא לאפוקי מדרבי יאשיה: חומר בזרוע כו' - כדפרישית לה במתניתין: טרפה אינה בכלל מתנות דכתיב תתנו לו ולא לכלבו: ואי יליף - תנא דידן נתינה נתינה לילף כו' דהא מתני' כר' שמעון אוקימתא: ממעשר - כל מעשר בקר וצאן: יש טרפה שאינה עוברת תחת השבט - כגון נחתכו רגליה מן הארכובה ולמעלה ומינה יליף שאר טרפות: בבכור קדוש אפילו טרפה ובעי קבורה דהא קדישתיה רחם: מעשר וראשית הגז לא בעינן זכרים ואין נוהגים בטמאים אבל בכור אינו אלא זכר ונוהג בחמור. מעשר וראשית הגז אינו אלא במרובים מעשר בעשרה ראשית הגז בחמש. ואינן קדושים מרחם ואין נוהגים באדם אבל בכור נוהג ביחיד וקדוש מרחם ונוהג באדם. מעשר וגז אינן נוהגים אלא בפשוטין ואינן לפני הדבור אבל בכורות קדשו במצרים: ה"ג אדרבה מבכור הוה ליה למילף שכן יתום שלקחו בשותפות נתנו בפני כהן בקדושה ובמכירה והנך נפישין - בכור וראשית הגז נוהגין ביתום אף על פי שמתה אמו קודם לידתו כגון זה פירש למיתה וזה פירש לחיים אבל מעשר לא דגמר תחת תחת מקדשים דכתיב תחת אמו פרט ליתום אבל בכור קדוש ואפילו יתום וירעה עד שיסתאב ויאכל במומו לכהן. בכור וגז נוהגים בלקוח ובשותפות אבל לקוח פטור מן המעשר וכן השותפות דכתיב יהיה לך ולא של שותפות (בכורות דף נו:) וכן שנתנו לו במתנה במסכת בכורות בפ' בתרא (דף נה:): בפני - בכור וגז נוהגים אף שלא בפני הבית אבל מעשר לא כדמפרש בגמ' דבכורות בפרק בתרא (דף נג.) גזרה משום לקוח ומשום יתום. בכור וגז ממתנות כהונה הן ולא מעשר דנאכל הוא לבעלים כשלמים:
כרבי אלעאי. אי מה תרומה, ממין על שאינו מינו – לא, אף ראשית הגז ממין על שאינו מינו – לא? וגבי תרומה מנלן? דתניא: היו לו שני מיני תאנים, שחורות ולבנות, וכן שני מיני חטין – אין תורמים ומעשרים מזה על זה. רבי יצחק אומר משום רבי אלעאי: בית שמאי אומרים אין תורמין, ובית הלל אומרים תורמין. אף ראשית הגז ממין על שאינו מינו – לא. אין, והתנן: היו לו שני מינים שחופות ולבנות, מכר לו שחופות אבל לא לבנות – זה נותן לעצמו וזה נותן לעצמו. אלא מעתה, סיפא דקתני: זכרים אבל לא נקבות – זה נותן לעצמו וזה נותן לעצמו, הכי נמי משום דתרי מיני נינהו? אלא, עצה טובה קא משמע לן, דליתיב ליה מהאי דרכיך ומהאי דאשון. הכא נמי, עצה טובה קא משמע לן, דליתיב להו מתרוייהו. הא אוקימנא למתניתין דלא כרבי אלעאי. אי מה תרומה, בעינן ראשית ששיריה ניכרין, אף ראשית הגז ששיריה ניכרין? אין. והתנן: האומר ״כל גרני תרומה וכל עיסתי חלה״ – לא אמר כלום, הא ״כל גזיי ראשית״ – דבריו קיימין, ותניא אידך: לא אמר כלום. אלא לאו שמע מינה, הא רבי אלעאי, והא רבנן. שמע מינה. אמר רב נחמן בר יצחק: האידנא נהוג עלמא כהני תלת סבי, כרבי אלעאי בראשית הגז, דתניא: רבי אלעאי אומר: ראשית הגז אינו נוהג אלא בארץ. וכרבי יהודה בן בתירה בדברי תורה, דתניא: רבי יהודה בן בתירה אומר: אין דברי תורה מקבלין טומאה. וכרבי יאשיה בכלאים, דתניא: רבי יאשיה אומר: לעולם אין חייב עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן במפולת יד. חומר בזרוע [וכו׳]. וליתני חומר בראשית הגז, שנוהג בטרפות, מה שאין כן במתנות! אמר רבינא: הא מני? רבי שמעון היא, דתניא: רבי שמעון פוטר את הטרפות מראשית הגז. מאי טעמא דרבי שמעון? יליף ״נתינה״ ״נתינה״ ממתנות – מה מתנות, טרפה – לא, אף ראשית הגז נמי, טרפה – לא. ואי יליף נתינה נתינה ממתנות, לילף נתינה נתינה מתרומה, מה תרומה: בארץ – אין, בחוצה לארץ – לא, אף ראשית הגז נמי: בארץ – אין, בחוצה לארץ – לא. אלמה תנן: ראשית הגז נוהג בארץ ובחוצה לארץ? אלא, היינו טעמא דרבי שמעון, דיליף ״צאן״ ״צאן״ ממעשר – מה מעשר, טרפה – לא, אף ראשית הגז, טרפה – לא. והתם מנלן? דכתיב ״כל אשר יעבר תחת השבט״ – פרט לטרפה שאינה עוברת. ולילף ״צאן״ ״צאן״ מבכור – מה בכור אפילו טרפה, אף ראשית הגז אפילו טרפה! מסתברא ממעשר הוה ליה למילף, שכן זכרים טמאין. במרובין, מרחם. אדם, פשוט, לפני הדבור. אדרבה, מבכור הוה ליה למילף, שכן: יתום, שלקחו. בשותפות, נתנו; בפני כהן,
חולין קלו: