הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
קד.מסכת יבמות104a
ושל עיר הנדחת - נמי לשריפה קיימא: ושל זקן העשוי לכבודו - לתכריכי מיתה הואיל ולאו להילוכא עביד לאו נעל הוא: דבי דינא נמי - סנדל שהיה לב"ד ומיוחד לחליצה: לנגעים - כל ריב וכל נגע (דברים כ״א:ה׳) מה נגעים ראייתם ביום דכתיב (ויקרא י״ג:י״ד) וביום הראות בו אף ריבים ביום וחליצה דין הוא דגובה כתובתה: אפי' גמר דין נמי לא - ואנן תנן דיני ממונות דנין ביום וגומרים בלילה (סנהדרין ד' לב.): כתחלת דין דמיא - דנפקא לן בסנהדרין באחד דיני ממונות (סנהדרין דף לד:) דתחלת דין ביום: במוק - אע"פ שאינו של עור: כמה רב גובריה - בלשון גנאי אמרה: אי מוק סתמא תניא - בברייתא דלעיל (יבמות דף קב:) בקב הקיטע במוק בסמיכת הרגלים: לילה סתמא תנינא - במתניתין חליצתה כשרה: ביחידי יחידאה תני לה - במתני' דתנן ובא מעשה לפני רבי עקיבא והכשיר: רגל רגל ממצורע - דכתיב על בהן רגלו הימנית (ויקרא י״ד:י״ד): ונאמר להלן אזן - במצורע: אזן אזן מופנה - משני צדדין בין במצורע בין בנרצע דקרא דמצורע עני מיותר לגמרי כדאמרן במנחות בפ"ק (דף י:) יד יד לקמיצה רגל רגל לחליצה אזן אזן לרציעה וגבי רציעה תרי אזנו כתיבי ורצע אדניו את אזנו (שמות כ״א:ו׳) ונתת באזנו ובדלת (דברים ט״ו:י״ז): לא מופני - משני צדדין אלא מצד אחד דמצורע מיותר אבל בחליצה לא וליכא אלא חד וקסבר ר' אלעזר מופנה מצד אחד למדים אם אין תשובה ואם יש להשיב משיבין: וכי לא מופני מאי פירכא איכא - מופנה מצד אחד למדין ומשיבין והכא מאי פירכא איכא. ומהכא נפקא לן בכל דוכתא לר' אלעזר מופנה מצד אחד למדין ומשיבין (שבת דף קלא.): מתני' חליצתה כשרה - דקריאה לא מעכבא דכתיב ככה יעשה כל דבר שהוא מעשה מעכב דכי כתיב ככה דמשמע עיכובא אמעשה כתיב וקרייה דבורא בעלמא הוא:
מר סבר חליצה כתחלת דין דמיא - לכך פסולה ובירושלמי בפרק אחד דיני ממונות גרסינן מנין שדנין ביום וגומרים בלילה שנאמר ושפטו את העם בכל עת ופריך אית קרא לשעבר אלא מנין שאם טעו ודנו בלילה שדינם דין ת"ל ושפטו את העם בכל עת וגו' דומה שהוא טעות ועוד דלא פריך שפיר אגומרין בלילה ואית קרא לשעבר אלא גרסינן איפכא מנין שטעו ודנו בלילה שדינן דין שנאמר ושפטו את העם בכל עת ואית קרא לשעבר אלא מנין שגומרין בלילה וכו' וגמרא שלנו (סנהדרין דף לד:) מוקי נמי האי קרא לגומרין בלילה והרבה דברים יש בירושלמי שצריך להפכם: אי מוק סתמא תניא - הוה מצי למיפרך אימור דאמרי רבנן בדיעבד לכתחלה מי אמור אלא פריך אדשמואל שלא הקפיד אלא על מה שעשה כיחידאה ומסיק כרבי ישמעאל בן אלישע והוא עשה כן לכתחלה: אמר רבי ישמעאל בן רבי יוסי אני ראיתי את רבי ישמעאל בן אלישע - כך כתוב בספרים וקשיא לר"י איך יתכן שראה רבי ישמעאל בן רבי יוסי את רבי ישמעאל בן אלישע שנהרג קודם רבי עקיבא ורבי ישמעאל כפוף ויושב לפני רבי ויום שמת ר"ע נולד רבי ומיהו אין למחוק הספרים בשביל כך כי מה בכך שרבי ישמעאל ברבי יוסי היה כפוף ויושב לפני רבי כי גם רבי יוסי אביו אילו היה קיים היה כפוף ויושב לפני רבי ולמאי דפירש ר"י דתרי רבי ישמעאל בן אלישע הוו אתי שפיר דאותו שנהרג היה זקנו של אותו רבי ישמעאל בן אלישע שראוהו רבי ישמעאל בן רבי יוסי דאפשר שחיה הרבה אחר רבי עקיבא:
עיר הנדחת, ושל זקן העשוי לכבודו — לא תחלוץ, ואם חלצה — חליצתה פסולה. אמר ליה רבינא לרב אשי: מאי שנא זקן העשוי לכבודו — דלאו להילוכא עביד, דבי דינא נמי — לאו להילוכא עביד! אמר ליה: אילו מסגי ביה שלוחא דבי דינא, מי קפיד עליה דיינא? מתני׳ חלצה בלילה — חליצתה כשרה, ורבי אלעזר פוסל. בשמאל — חליצתה פסולה, ורבי אלעזר מכשיר. גמ׳ לימא בהא קמיפלגי: דמר סבר מקשינן ריבים לנגעים, ומר סבר לא מקשינן ריבים לנגעים? לא: דכולי עלמא לא מקשינן ריבים לנגעים, דאי מקשינן — אפילו גמר דין בלילה נמי לא, והכא בהא קמיפלגי: מר סבר: חליצה כתחלת דין דמיא, ומר סבר: חליצה כגמר דין דמיא. רבה בר חייא קטוספאה עבד עובדא במוק, וביחידי, ובלילה. אמר שמואל: כמה רב גובריה דעביד כיחידאה. מאי קשיא? אי מוק — סתמא תניא. אי לילה — סתמא תניא. אלא יחידי קא קשיא ליה: היכי עביד ביחידי, דיחידאה קתני לה. דתנן: חלצה בשנים או בשלשה ונמצא אחד מהן קרוב או פסול — חליצתה פסולה. ורבי שמעון ורבי יוחנן הסנדלר מכשירים. ומעשה באחד שחלץ בינו לבינה בבית האסורים, ובא מעשה לפני רבי עקיבא והכשיר. ואמר רב יוסף בר מניומי [אמר רב נחמן]: אין הלכה כאותו הזוג. ואיבעית אימא: כולהו נמי יחידאה קתני להו. דתניא, אמר רבי ישמעאל ברבי יוסי: אני ראיתי את רבי ישמעאל בן אלישע שחלץ במוק, ביחידי, ובלילה. בשמאל חליצתה כו׳. מאי טעמא דרבנן? אמר עולא: ילפינן ״רגל״ ״רגל״ ממצורע. מה להלן דימין, אף כאן דימין. ורבי אלעזר לא יליף ״רגל״ ״רגל״ ממצורע? והתניא, רבי אלעזר אומר: מנין לרציעה שהיא באזן הימנית? נאמר כאן ״אזן״, ונאמר להלן ״אזן״. מה להלן ימין, אף כאן ימין! אמר רב יצחק בר יוסף אמר רבי יוחנן: מוחלפת השיטה. רבא אמר: לעולם לא תיפוך, ״אזן״ ״אזן״ מופני, ״רגל״ ״רגל״ לא מופני. וכי לא מופני, מאי פירכא איכא? איכא למיפרך: מה למצורע, שכן טעון עץ ארז ואזוב ושני תולעת. מתני׳ חלצה ורקקה, אבל לא קראה — חליצתה כשרה. קראה ורקקה, אבל לא חלצה — חליצתה פסולה. חלצה וקראה, אבל לא רקקה — רבי אליעזר אומר: חליצתה פסולה, רבי עקיבא אומר: חליצתה כשרה.
יבמות קד.